שאלה מעשה היה כי ראובן עלה ליל שבת שהוא אחר יום טוב להתפלל ערבית ופתח ואמר בברכה מעין שבע במנהג ישראל עמד שמעון ואמר לראובן אל תאמר זאת הברכה כי היא ברכה לבטלה שלא תקנוה חז"ל אלא מפני העם שבשדות וכיון שהוא שבת אחר י"ט אין שם עם שבשדות ועל זה אסור לומר אותה עמד לוי ואמר לראובן אמור אותה שכך הלכה לומר אותה אף בשבת אחר י"ט חזר שמעון ואמר קהל קדוש תדעו שזה לוי הוא מחלל שם שמים לפי שאמר לראובן הנזכר שיאמר זאת הברכה והיא ברכה לבטלה השיבו לוי ואמר לו חס וחלילה אינה ברכה לבטלה וצריכין אנו לומר אותה מיד אמר שמעון לראובן המתפלל בגזרת נדוי שלא תאמר זאת הברכה ומפני הצעקות והקטטות שהיו בבית הכנסת לא שמע ראובן הנזכר מה שאמר לו שמעון וביום המחרת קבץ שמעון קרוב לעשרים אנשים ושלחו אחר ראובן ושאלו אותו אם שמע כשגזר שמעון הנדוי הנז' שלא יאמר הברכה השיב אותם ראובן לא שמעתי השאלה הוא אם היא הלכה שיאמרו אותה הברכה בליל שבת שבא אחר המועד אם לאו ואם צריך התרה ראובן הנז' משמעון או אם יהי' חייב נדוי שמעון הנזכר אם נדה שלא כדין:
תשובות הריב״ש · חלק ל״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.