עוד שאלת בהא דאמרינן בפרק המקבל (בבא מציעא קי.) ההוא שטרא דהוה כתיב ביה שנין סתמא מלוה אומר שלש ולוה אומר שתים וקדם מלוה ואכל וכו' וא"ר ירמיה פירות בחזקת אוכליהן דמטעם אטרוחי בי דינא וכתב הרא"ש ז"ל דאם מתו העדים דהא ליכא למיחש לאטרוחי בי דינא דהוי קרקע בחזקת בעליה ואמרת דמלשון וקדם משמע דאכילתו ידועה כדאמרינן בעלמא ואי קדם ותפס לא מפקינן וכו' אבל אם אין אכילתו ידוע כי אם על פיו ליהמניה במגו דאי בעי אמר לא אכלתי ויש מחבריך ישמרם צורם אומרים דאפי' אין אכילתו ידועה פירות בחזקת בעל הקרקע כיון דליכא טעמא דאטרוחי בי דינא והביא ראיה מההיא דפרק חזקת (בבא בתרא לג.) דקריביה דרב אידי בר אבין שכיב ושביק דיקלא וכו' אביי ורבא לא ס"ל הא דרב חסדא כיון דאודי אודי אלמא אע"ג דבהודאתו נודעה אכילתו מ"מ קרקע בחזקת בעליה ואתה אמרת כי לא דמיא כלל דהתם א"א להיות הקרקע לזה ופירות לזה כיון דאייתי רב אידי סהדי ראיהו קריב בתר ארעא גרירי פירי והכל שלו שעל הכל היו חולקין וכיון דאין לו ראיה על הקרקע אין לו זכות על הפירות והוי כמגו במקום עדים וכ"ש למאן דגריס דאיהו קריב טפי דהוי ממש מגו במקום עדים שהרי יש עדים לרב אידי שהוא יורש ולא בעל דינו ואדרבה דמיא הא לאידך עובדא דהתם (שם:) דההוא דאמר ליה לחבריה מאי בעית בהאי ארעא אמד ליה מינך זבינתה ואכילתה שני חזקה אזל ואייתי סהדי דאכל תרתין שנין וכו' ופירשו בחדושין דפירות שנה שלישית לא יחזיר במגו דאי בעי אמר לא אכלי כי אמר אכלי ודידי אכלי נאמן אלמא דכשיש לו מגו באכילת הפירות גבי טענת פירות לבדם נאמן והכא נמי כיון דלא טען כי אם על אכילת פירות שנה שלישית ואית ליה מגו יהא נאמן:
תשובות הריב״ש · חלק של״ו סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
