תשובות הריב״ש · חלק שי״ג סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה נראה לי מבואר כי מש"כ בשטר השכירות וקנינו משמעון על כל הכתוב לעיל אינו עולה על פרעון דמי השכירות דכיון שמפורש בשטר השכירות שנטל ראובן הנזכר קנין על דבר ידוע שזהו על שכירות הבית ונשתעבד שמעון על דברים ידועי' דהיינו שנתן לו כח למשכנו בלא רשות בית דין וכן שנשתעבד להניח לו הבית ריקם לסוף הזמן אם כן קנין שמעון לא קאי אלא על הדברים הכתובים למעלה שנשתעבד עליהם שמעון בפירוש אבל על שכירות עצמו כבר נטל קנין ראובן המשכיר על שכירות הבית להקנותו לשמעון בקנין וממילא נשאר שמעון מחוייב בשכירות הבית מן הדין אבל לא כדין מלוה בשטר שלא יהיה נאמן לאחר זמנו לומר פרעתי ואף אם נטל השוכר קנין על שכירות הבית והשטר ביד ראובן כל שלא נתן קנין בפירוש על הפרעון מצי למימר פרעתי והיינו ההיא דפרק השואל כפי הגרסא הב' ופירושה שכתבה הרב בעל העטור ז"ל באות שי"ן שהשוכר עשה שטר למשכיר והשטר היה ביד המשכיר וטענתם היתה בפרעון השכירות שהשוכר היה טוען פרעתי שכירות דחמש שנין והגרסא היא להכי כתיבנא לך שטרא כי היכי דלא אחזיק עלך. אבל רש"י ז"ל גריס וכן רבינו אלפסי ז"ל להכי כתיבנא לך שטרא כי היכי דלא תחזיק עלאי ופירשו שהמשכיר עשה שטר לשוכר ולא היה בו זמן והמשכיר היה טוען כבר עברו חמש שנים שדרת בבית כמו"ש זה בפירוש רש"י ז"ל ובהלכות. גם הרמב"ם ז"ל נראה שכך פירשה וא"כ אינה ענין לנדון זה דיש לומר דטענת להכי כתיבנא לך שטרא דהתם עדיפא מהיכא שהטענה היא על הפרעון אבל מכל מקום הדין דין אמת וכ"כ בספר ח"מ (סי' שי"ז) שהשוכר נאמן לאחר הזמן בשבועה לומר פרעתי בין השכירות בעל פה או בעדים או בשטר:
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.