תשובות הריב״ש · חלק שי״ד סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

כתבת שקרה במקום מושבך שאשה אחת בת טובים ישבה עגונה זה לה חמש עשרה שנה ועתה חמל השם על טל ילדותה וישם על לב איש אחד ולאהבת קרוביה הלך קשטילה והשיג ספר כריתות מבעלה אחר ההפצר הרב ואולם בבאו עיינת בלשון הגט ובשטרי השליחות ונסתפקת בהכשרם לפי שלא נכתב בגט שם עירו ושם עירה רצוני מקומות מושבותיהם ומצאת למפרשים ז"ל שנחלקו בגט שהוא בזה התאר כי הראב"ד הורה לפסול ובעל העטור הכשירו בדיעבד דהרשב"א נסתפק בזה בתשובה אלא שכתב בסוף דבריו שראוי לחוש לדברי הראב"ד ז"ל שהוא רב מובהק ולא די שלא נכתב בגט מקום עקר דירתם אבל נכתב בו מקומות הלידה עם שכתבו רוב המחברים שאינו נכון לעשות כן ואפילו מקום עמידת העדים וכתיבת הגט לא נתבאר בו יפה כי לא נכתב בו למנין שאנו מונין כאן אלא למנין שאנו מונין באוקני"א מתא ע"כ תורף דבריך וכתבת בסוף כי הכשר הגט רחוק בעיניך מפני חסרון שם עירו ושם עירה וראית להרצות דבריך אלה אלי למען אודיעך דעתי:
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.