עוד שאלת מעשה אירע בראובן שהשכיר ביתו לשמעון לחמש שנים וזה תורף שטר השכירות נטל קנין ראובן והשכיר ביתו לשמעון במאה זהובים לשנה ונתן שמעון רשות לראובן למשכנו בלי רשות בית דין בכל מה שיהיה חייב לו מהשכירות ונשבע שמעון שלא יתן רשות וזכות על הבית הנזכר ושעבד עצמו להניח הבית ריקם לראובן הנזכר לזמן הנזכר וקנינו משמעון על כל הכתוב לעיל עד כאן. ואחר עבור הזמן תבע ראובן כל דמי השכירות ושמעון משיב פרעתי ויש מי שאומר שאפילו שהשטר ביד ראובן נאמן שמעון לומר פרעתי מההיא דפרק השואל (קג.) ואע"ג דכתיב וקנינא מיניה לא קאי על דמי השכירות ומצי טעין האי דאקניתו מנאי וכו' כי היכי דאמרינן התם האי דכתבנא שטרא וכו' ויש מי שאומר דאע"ג דאין הקנין מפורש על דמי השכירות כיון שכ' על כל הכתוב לעיל הרי הוא כאלו פירש שנטל קנין לפרוע דמי השכירות ותו לא מצי למימר פרעתי תודיעני גודל דעתך:
תשובות הריב״ש · חלק שי״ג סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.