תשובות הריב״ש · חלק שי״א סימן א׳

עוד שאלת ראובן חייב לשמעון בשטר מאה וששים דינרי' בשבועה שיפרעם ליום פלוני ובהגיע תור הפרעון לקח ראובן מאה דינרי' ונתנם ליד לוי דיין העיר למחר תבעו שמעון על השבועה טען ראובן כי הששים דינרין היו מרבית ולא השגיחו על דבריו כי נתקיים השטר בחותמיו וחייבו את ראובן לפרוע משלם טען ראובן כי לוי הדיין קרוב ואין לו לדון טען לוי כיון שנתן בידו המאה דינרין הוי כנאמן עלי אבא ואביך ויש ביניכם מי שאומר שכדין חייבוהו שאין בידו לפסול השטר וכו' אבל מה שטען שהדיין קרוב וטענו דהוי כנאמן עלי אבא כיון שנתן בידו המעות ליתא דקנין בעינן כמו שבא בהלכות פרק זה בורר (סנהדרין כ"ד:) אבל מכל מקום כיון שקבלוהו הקהל אין בידו למחות כמו ערכאו' שבסוריא שאינן בקיאים שכיון שהמחום רבים אין בידו לומר דיינא מעליא בעינא והקשית עליו מדאמרי רבנן עלה (כ"ג.) אימתי בזמן [שמביא עליהן ראיה] שהם קרובים או פסולים דמשמע דאפילו המחום בידו לומר קרוב הוא גזלן הוא ונדחק להשיב דהתם הערכאות היו רבים ואם יש קרוב לזה ידון אחר אבל אם קבלו שלשה אנשים להיות דייני העיר סתם דעת הקהל להיות דיינים אפילו לקרובים וכיון שכן אין ביד היחיד לומר קרובו הוא גזלן הוא וכן בא בתשובה לרשב"א ז"ל שבעניני העיר אין פסול קורבא נוהג בהן לפי שאי אפשר להביא עדים מן החוץ לכל הצבור ואע"ג דמדינא לא אפשר כההיא (דב"ב מ"ג.) דתנו מנה לבני עירי וכולי וענית לו כי כל זה אינו אלא בענינים כוללים לכל הקהל כפסקים והודאות וחרמות וכיוצא בזה והוי כנאמן עלי אבא משום דלא אפשר דאיך נביא אנשים נכרים שלא יהיה להם קורבא אפי' לאחר מן הקהל אבל בדין של יחיד שאם לא יהיו דיינים אלו שבררו יכולין לברור אחר לעולם אין דעת הקהל לקרובים ואמרת שאפילו התנו כן לאו כל כמינייהו ויכול מי שיש לו דין עם קרוב הדיין למחות דלא דמי לערכאות שבסוריא שגריעתם שוה לכל מחמת חסרון בקיאותם וכיון שרוב העיר מוחלים אין ביד אחד למחות אבל בקרוב אין האחרים מוחלין כלום אלא זה ואין כופין לזה שימחול וכן בפסולין לאו כל כמינייהו דהתורה אמרה אל תשת רשע עד. עוד השיב בדין זה שאינו עבריין על השבועה דליביה אנסיה דסבר דנתינה ליד הדיין הוי נתינה ודמי להנהו שכתב הרמב"ם ז"ל (פרק י"ב מהלכות עדות) ועוד כי הרשב"א כתב שאין נקרא חשוד אלא מי שבשעת שבועה נשבע לשקר אבל מי שנשבע לפרוע לזמן פלוני ועבר על שבועתו אינו נפסל בכך ואינו בדין חשוד על השבועה ואמרת דלביה אנסיה ליכא למימר אלא במה שרוב האנשים חושבים כן אבל בכאן סתם אנשים יודעים דנתינה ליד אחר לא שמה נתינה ומה שכתב הרשב"א ז"ל היינו דוקא במי שאין לו לפרוע אבל במי שיש בידו לפרוע לא ובקשת להודיעך דעתי: