תשובות הריב״ש · חלק ש״י סימן ה׳

אבל מה שנראה לי להתיר זה היין אפי' בשתיה הוא לפי שאין כאן כלל מגע כותי ואפי' ע"י דבר אחר שהישראל שהוא אדם כמותו הוא הנוגע אלא שנוגע בו בחבורי הכותי ולא מצינו מגעו של ישראל שהוא אוסר מפני חבורו לכותי ואפילו יתכוין הכותי לנסך בדרך זה ואומר בפירוש שהוא מנסכו אין בדבריו כלום ואף אם נאמר דבזב כי האי גונא טמא אף באמצעות אדם שכמותו דומיא דמאי דאמרי' גבי שבת בפרק נוטל (שבת קמ"ב.) במוציא אדם ומלבושיו על כתפו וטבעותיו בידו דאע"פ שפטור על האדם דקיי"ל חי נושא את עצמו חייב על הכלים כל שאין האדם הנישא נושאם בדרך מלבוש שאני התם דכיון דבהיסט תליא מלתא כל שהזב מסיטו הרי הוא ניסט מכחו וטמא וכן נמי לגבי שבת אבל ביין נסך דבמגע תליא מלתא כל שיד ישראל באמצע הישראל הוא הנוגע ולא הכותי והכי נמי אמרינן בנוגע בכלי שהיין נתון בו שאין זה נקרא מגע ביין ע"י דבר אחר אלא הוא נוגע בכלי והכלי נוגע ביין וגם בקנה אפשר לומר שכל שקדמה נגיעת הקנה ביין לנגיעת האדם בקנה אין זה מגע ע"י דבר אחר דמשמע שהוא מגיע הדבר האחר ליין אבל זה אינו אלא נוגע בקנה הנוגע ביין. אבל צריך להתיישב בדבר זה ואין לי פנאי עתה והא דאמרינן כל שבזב עמא בכותי עושה יין נסך ה"ק כל שבזב טמא בהיסטו בכותי עושה יין נסך במגעו כגון ע"י דבר אחר אבל באמצעות ישראל אין זה מגעו אלא מגע הישראל דמיניה מחריב ביה וכן אין לומר דכיון שהישראל נתעלף והכותי מעלהו חשיב מגעו של כותי שהרי היין מתנדנד מכח הכותי ולא מכח הישראל דומיא דלגבי שבת דבחולה לא אמרינן חי נושא את עצמו דמודה ר' נתן בכפות והוא הדין לחולה הא ליתא דחולה אע"ג דאינו נושא את עצמו מפני חולשתו והנושאו חייב מ"מ ראוי הוא לנגיעה והוא הנוגע ביין ולא הכותי מפני נגיעתו בו וזה נראה לי ברור ותמהני איך נעלם זה מכם: