תשובות הריב״ש · חלק רצ״ז סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

חרש מצל ויפה ענף אשר הורם ואשר הונף ומצנפת הענוה צנף נאה דורש ונאה מקיים מתחיל בשבת ומסיים מאיר לארץ משכן לו נותן נשמה לעם עליה מחכמם ומחיים באהל משפתי התעודה ישב וכארי רבץ מרבה בישיבה ועל יד קבץ הוא הנכבד הנבון החכם הזקן רבי חיים בן ביבאס יהי אלהיו עמו ינחהו במעגלי צדק למען שמו ויענה את שלומו אגרתך היקרה והחמודה מכל כבוד ענודה כלשם שבו ואודם פטדה הגיעתני אלופי ומיודעי אנוש כערכי מה נמלצו מליצותיה לחכי ומה עצמו ראשי אמריך המה השיבו רוחי אמצו את ברכי ראיתי' כראות הדר פניך וזוהר תמונתך אשבעה שובע שמחות כי ידעתי אורח חיים בשלם סוכך ומעונתך שלם אתה ושלמה משנתך ואם לנת בעמק רפאי"ש ובחיי דברייתא אתה עוסק והזמן שמך נוטר את כרמו עודר ובוצר ואת זיתיו מוסק עודך מחזיק בדת תורה ופומך מגרסא איננו פוסק יש לאל ידך שמאל דוחה צירי המחלות ואת חילן וימין מקרבת אוהבת את הרבנות ובעומקה של הלכה לן ולשתי שלחנות אתה זוכה הא להו והא לן הכי קרא שמך חיים כי מוצאך מצא חיים ותחייהו זה פעמים את גופו תפדה מעבור בשלח וחייתו באור תראה מעל שמים כאור החמה שבעתים כי תלמוד ערוך מאתמול בפיך ועל ראשך עטרת זהב התבונה גדולה ותכריך ולשאול ממני ומזולתי לא היית צריך ובדבר המפורס' אין להאריך אבל אחרי שכן גזרה נפשך ורצונך תקרא ואנכי אענך אשיב נא למענך:
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.