תשובות הריב״ש · חלק רצ״ו סימן ד׳

תשובה לפי מה שנראה מפרש"י ז"ל דברייתא דקתני נשבר העצם ויצא לחוץ פירושא דמתניתין היא ומתניתין נמי ביצא לחוץ היא ורוב בשר קיים דקתני בה היינו עור ובשר חופין את רובו דקתני בברייתא הדבר ברור דבלא יצא לחוץ כשרה ולא בעינן עור ובשר אלא אפילו עור לבדו מציל דהא לא יצא לחוץ ואפילו בבהמה וכ"ש בעוף דכיון דלא תנן אסורא בלא יצא אין לנו להוסיף על הטרפות אלא מה שמנו חכמים אבל הרשב"א ז"ל כתב בשם רבו הרב רבינו יונה ז"ל דמתניתין בלא יצא לחוץ ומשום הכי סגי ברוב בשר קיים כלומר שאינו נטל ואע"ג דאינו חופה רוב עביו של עצם ולא רוב הקיפו כשרה אבל ברייתא בשיצא לחוץ ומשום הכי בעינן עור ובשר חופין את רובו ולדבריו גם כן כל שלא נטל רוב הבשר אעפ"י שאין הבשר הנשאר חופה את העצם כשרה כיון שלא יצא העצם לחוץ כגון שהעור חופה אותו דאי אין עור חופה אותו ולא בשר הרי הוא כיצא לחוץ שהרי הוא מגולה לאויר וא"כ אף לפי פי' זה עור מציל ואפילו בבהמה כל שלא יצא לחוץ אלא שצריך שרוב הבשר לא יהיה נטל ואע"פ שאינו חופה השבירה אבל אם נטל הבשר אין העור מציל בשלא יצא לחוץ ואפילו בעוף שעורו הוא כבשר וכדאמרינן בגמ' (שם) בר גוזלא דרכיך שאני ופירש ר"ח ז"ל דהוא הדין לכל עוף שלפי שעור העופות רך הרי הוא כבשר מ"מ כל שנטל מן הבשר עד שעם העור והבשר הנשאר אינו כי אם מעוט בשר טרפה שהרי אין כאן רוב בשר ואף אם נחשוב העור כבשר. אבל העקר נראה לי כפירוש רש"י ז"ל דהא ללישנא קמא דגמרא דעור הרי הוא כבשר והעור לבדו מציל ביצא לחוץ בחופה את רובו ולא קפדינן בבשר כלל בין ניטל בין לא ניטל אם כן על כרחין לההוא לישנא ברייתא פירושא דמתניתין היא דהא לא אפשר למימר דמחמיר טפי בלא יצא לחוץ והעור חופה אותו לומר שאם ניטל רוב בשר תהיה טרפה מה שאין כן ביצא וכיון דלההוא לישנא ברייתא פירושא דמתני' בלישנא בתרא נמי הכי הוא דלא משוינן הך פלוגתא בינייהו כיון דלא מפרש הכי בהדיא בגמרא ואם כן כל שלא יצא לחוץ אפילו אינו מגין עליו אלא העור הוא לבדו מציל ואפי' בבהמה וא"צ לומר בעוף. ומה שכתב הרשב"א ז"ל בספר תורת הבית דעור לבדו אינו מציל ואפילו של עוף היינו דוקא ביצא לחוץ ולומר כי מה שאמרו בגמרא שאני בר גוזלא דרכיך היינו לומר שבעוף עוד מצטרף לבשר מה שאין כן בבהמה דבעינן בה עור משלים לבשר דעובדא דבר גוזלא בעור מצטרף לבשר הוה ואע"פ שהיה אפשר לומר דאע"ג דעובדא דבר גוזלא בעור מצטרף לבשר הוה מ"מ בתר דמשני בגמרא בר גוזלא דרכיך שאני אמרינן שעורו כבשרו בכל ענין ובעוף אפי' עור לבדו מציל מ"מ דעת הרב ז"ל להחמיר כמנהגו באסורין של תורה כיון שלא נזכר בגמרא אלא בעור מצטרף לבשר זהו מה שנראה לי נאום עלז בידידותיך דורש שלומך יצחק ב"ר ששת זלה"ה: