תשובות הריב״ש · חלק ר״צ סימן ד׳

תשובה תחלת כל דבר אומר כי כל הנאמר בפרק הנזקין במתניתין ובגמרא בדין סיקריקון דלא היה סיקריקון ביהודה בהרוגי המלחמה ומהרוגי המלחמה ואילך יש בו דין סיקריקון ומה שהתקינו ב"ד של אחריהם שיהא הלוקח זוכה בשדה ונותן לבעלים רביע או אם יש ביד הבעלים ליקח שהן קודמין ומחזירין ללוקח מעותיו וכן מה שהושיב ר' ב"ד שאם שהתה בפני סיקריקון שנים עשר חדש אין הבעלים קודמין וזכה הלוקח במקחו אלא שנותן לבעלים רביע כל זה הוא כגון שהבעלים נתנו הקרקע לסיקריקון בפדיון נפשם ואמרו לו שא קרקע והניחני והקנוהו לו באחת מדרכי ההקנאות ומש"ה בהרוגי המלחמה לא היה דין סיקריקון דאע"ג דסיקריקון לא יהב זוזי ומדינא כיון דמתוך האונס יהיב לא גמר ומקני מ"מ בהרוגי המלחמה שלא היה לסיקריקון אימת מלך כלל והיו מסורין להריגה בידם אגב אונסייהו גמרי ומקני שהרי לא היו מקוים לומר למחר נקיענא ליה בדינא וכדאמרינן בגמ' שלש גזרות גזרו וכו' קמייתא ומציעתא אגב אונסייהו גמרי ומקני ומהרוגי המלחמה ואילך אף אם הקנוה בעלים הקרקע לסיקריקון כדי שלא ימיתנו לא גמר ומקני כיון דמתוך האונס היתה ההקנאה ההיא דסבר למחר נקיטנא ליה בדינא ואע"ג דקיי"ל (ב"ב מ"ח.) תלו' וזבין זביניה זביני היינו היכא דיהב זוזי אבל סיקריקון לא יהיב זוזי כדאיתא בפ' חזקת (בבא בתרא מ"ז:) וב"ד שלאחריהם שתקנו שתהיה ללוקח ויחזיר רביע לבעלים או שיתנו לו הבעלים כל מה שהוציאו בכי האי גונא נמי תקנו ר"ל כגון שהקנוה הבעלים לסיקריקון דאע"ג דמדינא לא קני ליה סיקריקון אפ"ה אי אמרת דמפקינן לה לארעא מיניה דלוקח בלא דמים מימנע ישראל ולא זבין לה מסיקריקון ונמצאת השדה משתקעת ביד סיקריקון ואין לבעלים בהם הנאה של כלום והשתא יהיב להם הנאה שנותן להם הלוקח רביע או שאם יש בידי הבעלים ליקח נותנין ללוקח מעותיו ומסתלק ותקנת רבי היתה שאם שהתה בפני סיקריקון שנים עשר חדש שזכה הלוקח דאמרינן כיון דלא תבעיה בדינא גמר ואקני אי נמי דקנסינהו לבעלים משום דלא תבעי לסיקריקון אלא שנותן הלוקח רביע דאוזיל סיקריקון גביה אבל היכא שלא הקנו לו הבעלי' לסיקריקון כלל אלא שהסיקריקון ירד באונס לקרקע של ישראל וגזלו מבלי שיאמר לו ישראל שא קרקע והניחני בכי הא ודאי הלוקח מן הגזלן אבד מעותיו דקרקע אינה נגזלת ואפילו בהרוגי המלחמה כיון שלא נתנו לו הישראל בפדיון נפשו ודאי לא קני ליה סיקריקון בשתיקה ואפילו שהה הישראל כמה שנים ולא תבעו וכן מהרוגי המלחמה ואילך לא עשו תקנה ב"ד של אחריהם ולא רבי במי שגוזל ונכנס באונס בקרקע של ישראל דבהא ודאי קרקע אינה נגזלת לעולם כדאמרינן בפרק חזקת (שם) דגזלן אין לו חזקה וכל שהוחזק גזלן על שדה זו אין לו בה חזקה לעולם או כגון של בית פלוני שהורגין נפשות על עסקי ממון וירא הנגזל למחות בהם אין להם חזקה לעולם וקיי"ל כרבנן בפ' הגוזל (בבא קמא קי"ז:) דקרקע אינה נגזלת ואמרינן נמי בפרק לולב הגזול (סוכה ל'.) אמר להו רב הונא להנהו אוונכרי כי זבינתו אסא מעובדי כוכבים ליגזזו אינהו וליתבו לכו דעובדי כוכבים גזלני ארעתא נינהו וקרקע אינה נגזלת וכו' ומאי דאמרי' בגמרא נמי הבא מחמת חוב ומחמת אנפרות אין בו משום סיקריקון ה"נ הוא שהישראל נתן לו קרקע מחמת איזה חוב שהיה עובד כוכבים טוען עליו ולא הגבוהו לו ב"ד של ישראל ולא ב"ד של האומות אלא שהעובד כוכבים מחמת אניסתו אנס הישראל לתת לו קרקע בחובו או מחמת איזה הפסד שהיה טוען עליו דהיינו לישנא דאנפרות כלומר אין פירות שהוא לשון אבוד כדאמרינן כלום אדם עושה מעותיו אנפרות כלומר כלום אדם משליך מעותיו לאבוד למקום שאינו עושה פירות ומאי דאמרינן אין בו משום סיקריקון לאו למימרא דקנייה לוקח דומיא דמאי דאמרינן במתניתין לא היה סיקריקון ביהודה דהא מדאמר רב יוסף נקעי' אין דין אנפרות בבבל כיון דאיכא בי דואר ולא אזיל אימר אחולי אחיל משמע דבעלמא לאו אחולי אחיל וכן נמי ליכא למימר דהדרה למרה בלא כלום דהשתא היכא דאניס ליה בחנם עבדו ליה תקנתא ללוקח היכא דאתי מחמת חוב או מחמת אנפרות מגרע גרע אלא אין בו משום סוקריקון ר"ל דאפילו שהתה ביד סיקריקון שנים עשר חדש לא זכה לוקח ואם יש בידן ליקח נותנין ללוקח ומסתלק כתקנת ב"ד שלאחריהם ולא כתקנת רבי דדוקא בסיקריקון דאין לו שום טענה הוא דאמרינן מדשהייה גביה שנים עשר חדש גמר ואקני והוכיח סופו אבל בבא מחמת חוב ומחמת אנפרות הא דשתיק משום דסבר כיון שיש לעובד כוכבים איזו טענה דנקיט ליה בחוביה או באנפרותיה סבר לא יעשו לו דין כנגד העובד כוכבים ומש"ה שתיק הילכך אע"ג דשהייה גבי' שנים עשר חדש אם יש ביד בעלים ליקח לוקחין ומש"ה אמר רב יוסף דבבבל דאיכא בי דואר והם עושין דין אין בו דין אנפרות אלא חזר לדין סיקריקון דכיון דשהתה בפני האנפרות שנים עשר חדש ושתיק ולא קביל אימר אחולי אחיל כיון שכבר נתנה הוא לו בחובו או באנפרותו אבל במי שאנס מן הבעלים ולא נתנו לו כלל הבעלים ולא הקנו לו בהא אפילו עמד כמה שנים ואיכא בי דואר ולא אזיל לא קנה הגזלן והלוקח ממנו צריך להחזיר לבעלים בלא כלום דקרקע אינה נגזלת וכ"כ זה רבינו מאיר הלוי ז"ל ואפילו לפירש"י שפירש אנפרות שגוזל הקרקע באונם ואין בו דין סיקריקון וצריך להחזיר בחנם ולא דיינינן ביה תקנתא דרבי ולא דב"ד של אחריהם אלא מקחו בטל לגמרי דכיון שאינו מסור בידו להריגה לא גמר ומקני איכא למימר דמיירי בכי האי גונא נמי דאנסו עד שנתן לו קרקע א"נ כגון שלקח מן האנפרות וחזר ולקח מבעל הבית דאמרינן דמקחו בטל דומיא דלקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית דקתני במתניתין מקחו בטל דאי לא פשיטא דקרקע אינה נגזלת וכי אמר רב יוסף דבבל דאיכא בי דואר ולא אזיל אימר אחולי אחלי בכה"ג נמי קאמר דכשחזר והקנה לו בעה"ב אימר אחילי אחיל ולא לנחת רוח נתכוון כיון דהוה מצי למקבל מיניה ולא קביל אבל היכא דלא הקנה בעה"ב לא נעובד כוכבים ולא ללוקח אין ספק שלא קנה לא העובד כוכבים ולא הלוקח בשתיקת בעל הבית גם מלשון הרשב"א ז"ל נראה דמיירי כגון שבעל הבית הקנה האנפרות דכתב בטעמא דאין בו משום סיקריקון ותחזור בלא כלום משום דתלוה ויהיב הוא ואפילו הכי בבבל דאיכא בי דואר ידוע הממונין על הגזילות מקחו קיים ואע"ג דתלוה ויהיב הוא דבעלמא הוא דאמרינן דהאי דשתיק לאו משום דמחיל אלא משום דלא מצא עת למקבל אבל בי דואר דבכל עת שכיח לעשות לו דין ולא אזיל אחולי אחיל עד כאן תורף לשונו ז"ל: