מאי דבדיק לן מר בההוא עובדא דאתא לקמיה בעובד ככבים שאנס בית של ישראל ומכרו לעובד ככבים אחר שאינו אנס והאחר לאחר דוגמתו ובא ישראל וקנאו מן העובד כוכבים האחרון ועתה בא הישראל בעל הבית לתבוע לישראל הקונה בבית דין של ישראל שיחזיר לו ביתו בחנם כדברי רש"י ז"ל שכתב בפרק הנזקין (גיטין נ"ח:) עובד ככבים שלקח קרקע ישראל בחובו או באנפרות ולקחו ישראל ממנו צריך להחזי' לו בחנם דאין בו דין סקריקון כיון שאין מסור בידו להרגו ואפי' שהתה בידו הרבה אין מחזיר רביע בתקנת רבי אלא מחזיר לבעלים חנם דלא גמר ומקני ומדמי אותו למבריח ארי או לכל הפחות שיחזיר לו הבית וישלח לו מה שההנהו כדברי רבינו גרשום שכתב בכגון זה שלא יחזירם לבעלים בחנם אלא יתן ללוקח מה שההנהו והביא ראיה מפ' האומנין (בבא מציעא ע"ו.) דתניא התם השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חברו נותן לו שכרו משלם וחוזר ונוטל מבעה"ב מה שההנה אותו. והקונה משיב שאין לו להחזיר אותו שלא קנהו מן האנס ושהתה כמה בידי העובדי כוכבים האחרונים שאינם אנסים ואיכא דיני בארעא ואלו העובדי כוכבים האחרונים טהרו אותה שתהיה לזה הקונה בהיתר ובעל הבית אומר סתם עובדי כוכבים אנסים הם ועוד אם הייתי קורא אותו לדין יחזרו על האנס ועלי דידי הדר ועוד דקרקע אינה נגזלת ועד עתה לא מצאתי שעת הכושר לתובעו בדין שהוא בעל יכולת ולא חייש לדייני:
תשובות הריב״ש · חלק ר״צ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.