עוד יש טעם אחר לבטל הקדושין שטוען מאשערי דוראן הלזכר והוא שלפי עדות הב"ד הראשונים השני עדי הקדושין העידו שהכמין אותם מאשטרי דוראן בחדר אפל ומשם ראו הם מעשה הקדושין וכיון שהאשה לא ראתה שם עדים בשעת הקדושין אין לחוש להם דאע"ג דעדי קדושין אין צריך שיאמר להם אתם עדי כדאיתא בפרק האיש מקדש (קידושין מ"ג.) אלא כיון שראו הקדושין מעידין עליהם שאין זה אלא לקיים מעשה הקדושין שאין דבר שבערוה פחות משנים אבל מ"מ צריך שהאשה תראה שיש שם עדים אבל כשאינה רואה שיש שם עדים אין ראיה שהיא מקבלת אותם בתורת קדושין ואף אם שמעו מפיה שהיא מקבלת אותם בתורת קדושין אינה ראיה שנתרצית בקדושין אלא שאומרת כן מפני שסבורה שאין שם עדים ויודעת שהמקדש בלא עדים אין חוששין לקדושיו ואע"ג דבממון כל שראו ההלואה אפילו בהכמנה מעידים עליה דדוקא בהודאה הוא דלא מהני משום דמצי אמר משטה הייתי בך אבל בהלואה מהני התם הוא משום דבהלואה אפי' בלא עדים כלל הוא חייב דלא אברו סהדי אלא לשקרי אבל בקדושין דבלא עדים לא מהני בהכמנה נמי לא מהני שאין העדים יכולין להעיד שנתרצית בקדושין שהרי אף אם אמרה כן היה לפי שידעה שאין ממש בדבריה כיון שסבורה שאין שם עדים וכ"כ הרשב"א ז"ל בפרק האיש מקדש גבי ההיא דאמרינן התם דלא בעינן אתם עדי בעדי קדושין וז"ל ודוקא כשקדשה בפני שנים שהם אצלם אבל הכמין לה עדים אחורי הגדר והיא אינה מרגשת בהם לא דדילמא אי ארגישה בהו לא מקבלא קדושין אלא השתא דסברא דליכא סהדי קבלתן משום דמידע ידעא דהמקדש בלא עדים אין חוששין לקדושיו ורצתה לשחק בו עכ"ל וכן הסכימו האחרונים ז"ל ואע"פ שבשטר קבלת עדות שחתמו שלשת הדיינין לא הזכירו ענין מהכמנה אבל אמרו שהעדים העידו שהראה מאשטרי דוראן הנזכר למרת מיירונה הנזכרת טבעת זהב בפניהם ובעיניהם וכן אמרו שנחקרו ונבדקו העדים בפניהם הנה אין לסמוך על חתימת אלו הדיינין האחרונים שהרי קדמה לה העדות שהעידו הם בעצמם בפני הבית דין האחרונים שני ימים שעדות הראשונה היתה בעשרה ימים לחדש שבט והשטר שחתמו הם חתמוהו בי"ב יום לשבט הנזכר וכיון שהגידו שוב אין חוזרין ומגידין וכ"ש שעדותן הראשונה היתה בשבועה דעדות שהעיד הב"ד בפני הבית דין האחרון ממה שהעידו העדים בפניהם עדות גמורה היא ולאו כעד המעיד מפי עד דקבלת עדות כגמר דין דמי והוי כאלו העידו שנגמר הדין בפניהם והכי אמרינן בפרק גט פשוט (בבא בתרא קס"ה:) דשנים שהעידו בפני ב"ד זה וחזרו והעידו בפני ב"ד אחר יבא אחד מב"ד זה ואחד מב"ד זה ומצרפין עדותן:
תשובות הריב״ש · חלק רס״ו סימן י״א
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
