תשובות הריב״ש · חלק רל״א סימן ט׳

ועתה השמע לאזנך מה שאתה מוציא מפיך איך תאמר דמוקמינן לה אחזקה להכשיר את בנה נעבוד ומה חזקה יש לה שיהיה בנה כהן ויעבוד עבודה וגם אם ידענו שהבועל כהן מה חזקה יש לה להאמינה שיהיה כהן זה ולא כהן אחר אם יש לה חזקה שהיא כשרה ולא נבעלה לפסול לה אין נהאמינה שנבעלה לכהן כדי שנחזיק בנה בכהן ואף אם ידענו שהוא כהן כההיא דשמואל לא נאמינה שנבעלה לזה המיוחד להיות בנה מיוחס אחריו דהא אין לה חזקה כלל מזה. ומה שאמרת דלדידי נמי תקשי בתה אמאי פסולה לתרומה לא קשיא כלל דלדידי חזקת האם מועילה אליבא דרבי יוחנן לבתה ולבנה ולבניהם עד סוף כל הדורות לכל מה שמועיל לגופה עצמה דהיינו שלא נבעלה לפסול לה ואוכלת בתרומה וגם אם הבת נשאת לכהן אוכלת בתרומה בשביל בעלה כהן או בשביל בנה כהן אבל מה שאמרה הברייתא דבעדות האשה בבתה הולד שתוקי וכשר אל יבא דר' יוחנן רוצה לומר שאם היא מעידה על הבת שהיא כהנת גמורה לפי שהיא נבעלה לכהן גמור שהבת כשרה ליוחסין וגם לתרומה אם נשאת לכהן אבל משתקין אותה מדין כהונה מחמת עצמה לפי שנחשוב אותה בזרה ולא בכהנת לפי שאין לאם חזקה שנבעלה לכהן גמור וא"צ לומר אם הולד זכר שהוא זר ואינו כשר בין לעבודה בין לתרומה ואפילו ידענו שהבועל כהן גמור אלא שלא ידענו מי הוא אינה נאמנת לומר לזה נבעלתי ומשתקין אותו מדשמואל בין לתרומה בין לעבודה כדפרש"י. ולפי' שכתבת בשם התוס' ז"ל במה שידענו שהוא כהן אוכל בתרומה ואינו עובד ומה שלא סייעתיך מדברי התוספות ז"ל באמת לא מצאתי זה לא בתוספות ולא בחדושים שלנו לא בסוגיא זו ולא ביבמות פרק נושאין על האנוסה (יבמות ק':) ומ"מ לו יהי כן עדיין אין סיוע לך מהתוספות כי הם לא דברו רק בההיא דשמואל שידענו בברי שהוא כהן שאין הספק אלא לאיזה כהן אבל בברייתא מיירי בשלא ידענו למי נבעלה והיא אומרת לכהן גמור נבעלתי ובזה משתקין הולד מדין כהונה בין לתרומה בין לעבודה דמספקינן ליה בזר ואם ידענו בברי שהוא כהן כההיא דשמואל אז משתקין אותו לעבודה לדברי התוספות הנה שמדברי התוספות אין סיוע לדבריך ולא קושיא לדברי ודברי רש"י ז"ל הם משברים דבריך כשבר נבל יוצרים: