תשובות הריב״ש · חלק רי״ד סימן ד׳

ומה שנסתפק מי יהיו המשלימין אם ישוב אל השלשים לפי שאלו השלשה כבר עשו שליחותן או שעדיין הרשות נתונה ביד השלשה להשלים הצריך בזה נראה ברור שעדיין הרשות ביד השלשה לפי שאין לומר שעשו שליחותן אלא כשעושין דבר קיים אבל כל שעושין דבר בטל חוזרין ועושין אפילו מאה פעמים כדאמרי' בפ' התקבל (גיטין סג:) ההיא דהוו קרו לה נאפותא אזול סהדי כתוב תפואתה אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב עשו עדים שליחותן מתקיף לה רבא מי קאמר כתובו חספא והבו לה אלא אמר רבא אי ודאי כתוב סהדי גיטא מעלי' ואבד ודאי עשו עדים שליחותן מתקיף לה רב נחמן מי קאמר להו כתובו ואנחו בכיסייכו אלא אמר רב נחמן כותבין ונותנין אפילו מאה פעמים. הנה מבואר שכל שעשו דבר בטל חוזרין ועושין שעדיין לא עשו שליחותן. אבל מה שצריך לעיין אם יוחלפו הקרובים שניהם או האחד לבדו ואי זה מהם ובזה נראה שאם ידוע איזה מהן נברר ראשון וזה אפשר להתברר אם מפי השלשה או שנים מהם אם מפי כתבם בסדורם בברירתם כגון שנראה שלא נכתבו כסדר לפי חכמתם ולא לפי שנותם ואז יש לומר שנכתבו בסדר ברירתן ראשון ראשון בענין זה הנברר ראשון ישאר בברירתו והשלשה בוררים יבררו אחד במקום השני ואם אין ידוע זה לא מפי הבוררים ולא מפי כתבם כגון שנמנין כסדר חכמתם או כסדר שנותם בזה נראה שכיון ששניהם ספק אי אפשר שנבררו יחד בענין זה נראה ששניהם נתבטלו מן הברירה הראשונה שלא היתה כוונת השלשים שיבררו ברירה שתהיה בספק שלא יוכלו להתנהג במנויים אלא ברירה ודאית. וכן נראה ממש"כ הרמב"ם ז"ל דכל שהגט בעל או פסול לא עשו שליחותן אע"פ שהגט פסול כתב הוא ז"ל שאם נשאת בו לא תצא אלא שלכתחלה לא תנשא בו מדרבנן נראה שהכונה היא לגט שתנשא בו לכתחלה הכא נמי איכא למימר הכי. ומ"מ באותן שנים שיבררו הם עתה יכולין לשום אחד מן הקרובים כל שישימו רחוק תחת השני וכן להוצי' מידי כל ספק ולרוחא דמילתא טוב להם שבברירה זאת ישובו ויקיימו אף הרחוקים הקיימין בברירתם ובזה תהא ברירתם קיימת ממה נפשך דאם ברירתם הראשונה קיימת הנה מה טוב ואם ברירתם הראשונה בטלה מכלם הנה עתה מחמת ברירה זו השנית יהיו בברירתם שאין ספק שעל אלו השלשה לחזור ולעשות הברירה כל שנתבטלה הראשונה שהרי לא עשו שליחותם כמו שכתבתי למעלה: