ועל הספק הב' שנפל בברירת גבאי צדקה שאחד מהם לא דר עדיין בעיר רק עשרה חדשים אבל מאז קנה שם בית דירה בזה נראה ברור שזכה בברירתו לפי שכל שקנה בה בית דירה הרי הוא כאנשי העיר מיד כדתנן בפ"ק דב"ב (ז':) כמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר י"ב חדש ואם קנה בית דירה הרי הוא כאנשי העיר מיד ובודאי שאין חלוק אם קנה הבית דירה אחר שבא לדור שם או קודם לכן והא דלא נקט ואם היה לו בית דירה בעיר כבר כתב הר"ר י"ט שבילי ז"ל דנקט הכי לאפוקי אם בא לו בירושה או נתנוהו לו במתנה דכיון דלא טרח בה ליכא גלויי דעתא אלא בקנה דטרח אבתרה אבל כל שקנה בין קודם שבא לשם בין אחר כן בכל ענין הוי כאנשי העיר מיד כשבא להם לשם אע"פ שלא דר שם י"ב חדש וכן נראה מן התוספתא שהביא הרב אלפסי ז"ל בהלכות דגרסינן התם מי שהיה לו חצר בעיר אחרת בני העיר משעבדין אותו לחפור עמהם בורות שיחין ומערות ואמת המים ושאר כל הדברים אין משעבדין אותו ואם היו שרוי עמהם באותה העיר משעבדין אותו על הכל ובודאי האי דקאמר ואם היו שרוי עמהם באותה העיר לאו בדר בה י"ב חדש קאמר דהתם בלאו היה לו חצר בעיר משעבדין אותו על הכל כדקתני מתני' דכל ששהה שם י"ב חדש הרי הוא כאנשי העיר לכל דבר אלא תוך י"ב חדש קאמר דכל שהיה לו חצר בעיר ושרוי עמהן משעבדין אותו על הכל דאלמא לא בעינן שיקנהו לאחר שבא לדור שם. ועוד אפשר דאף אם לא היה לו בית דירה כיון שעמד שם עשרה חדשים יכול להמנות בקופה של צדקה לפי שאע"פ שלא נתחייב בענייני המסין והתשחורות עד שיהא שם שנים עשר חדש מ"מ הרי הוא כבני העיר להתחייב בכל ענייני צדקה כדאמר בגמ' (ח'.) עלה דההיא מתניתין דכמה יהא בעיר ולכל מילי מי בעינן י"ב חדש ורמינהי שלשים יום לתמחוי שלשה חדשים לקופה ששה לכסות תשעה לקבור' י"ב חדש לפסי העיר אמר רבי אסי אמר ר"י כי תנן נמי מתני' י"ב חדש לפסי העיר תנן הנה כאן מבואר שבט' חדשים הוא כבני העיר להתחייב בכל מיני הצדקה ואין צריך י"ב רק לפסי העיר שהם לשמירת העיר וכן למסין והתשחורות שהם כפסו העיר כמ"ש המפרשים ז"ל וא"כ כיון שזה הנברר הוא כבני העיר בכל מיני הצדקה נראה שאפשר להתמנות בברירת גבאי צדקה ואף אם לא היה לו שם בית דירה שהרי הוא כבני העיר ומשתתף עמהם בכל ענייני ברירה זו וא"צ לומר עתה שיש לו שם בית דירה שקנאה שהוא כאנשי העיר לכל דבר:
תשובות הריב״ש · חלק רי״ד סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
