והקשו בגמרא ואימא מכלהו סליק נפשיה ותי' אביי יד בעל השטר על התחתונה ר"ל זכות הבעל חזק עד שאנו אומרים בו יד בעל השטר על התחתונה אפי' בכיוצא בזה שאינו מסתלק מן הזכות שיש לו בנכסיה אלא מאחת מהן הקטן שבהן אע"פ שלא היינו אומרים כן בין אדם לחבירו שהנותן מתנה לחבירו סתם או המסתלק סתם מנכסי חבירו כשמועיל התנאי הכל בכלל גוף ופירות ופירי פירות עד עולם וירושה ואין אומרים בזה יד בעל השטר על התחתונה וכן לטעמא דרב אשי דאמר בנכסיך ולא בפירותיהן בנכסיך ולא לאחר מיתה ר"ל שאין אנו צריכין לאותן הטעמים שאמרו בגמ' בוצינא טב מקרא מיתה שכיחא מכירה לא שכיחא לבאר בהן שזכות מכרה ונתנה קטן מזכות הפירות והירושה אלא מן הלשון בעצמו מוכיח כן שנדקדק בנכסיך ולא בפירותיהן בנכסיך ולא לאחר מיתה ואע"פ שהוא ברור שלא נדקדק כן בין אדם לחבירו וכל שיאמר בנכסיך גוף ופירות בחיים ומות הכל בכלל אלא שזכות הבעל בנכסי אשתו חזק מאד עד שנדקדק הרבה במלות הבאות בלשונו כדי שלא יסתלק מזכותו אלא כל הפחות שאפשר:
תשובות הריב״ש · חלק ר״ז סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.