תשובות הריב״ש · חלק קצ״ה סימן ה׳

אבל מה שנראה ברור הוא שנתלית מתנתם בהיות הסופרים ראויים והגונים ונאמנים במלאכתם דודאי לא עלה על דעת שיתנו הספרות לחשודים על העברות וזו היא אומדנא דמוכח אף אם לא נכתב אין צריך לומר שכתבו כן בלשון ההסכמה שהן ראוים והגונים ונאמנים וכו' ולזה לא עברו הקהל על הסכמתם כשסלקו את רבי אברהם אבל לסלק את ר"ח בהסתלק ר' אברהם זה לא נכון וכ"ת והלא כיון שנדרו לשלי הסופרים ביחד והותרו לרבי אברהם הותרו גם לר"ח ואף אם ההסכמה קיימת מ"מ הנדר הותר דנדר שהותר מקצתו הותר כלו כדתנן בפרק רבי אליעזר (נדרים ס"ו.) קונם שאיני נהנה לזה ולזה הותר הראשון הותרו כלן וקיי"ל כרבי עקיבא דאית לי' הכי. הא ליתא דהתם הוא בנדר שהותר ע"י חכם בפתח שהוא כנדרי טעות או בחרטה לפי סברת התוס' ז"ל משום דחכם עוקר הנדר מעקרו אבל בנדון זה לא הותר נדר זה כלל אפילו לרבי אברהם ובמקומו עומד אלא שעבר הזמן לפי שהקהל לא נתנו לו הספרות ולא נדרו עליו אלא כל זמן שיהיה ראוי והגון לכך וכיון שלא עמד בראיותו הרי הוא כמי שנתנו לו לזמן ועבר הזמן והרי הוא כההיא (דאמרינן) [דתנן] בפ' ר' אליעזר (נדרים ס"ה.) קונם שאני נושא לפלונית שאביה רע אמרו לו מת או שעשה תשובה וכו' ואמרינן עלה בגמרא אמר רב הונא נעשה כתולה נדרו בדבר כלומר ומותר אפילו בלא התרת חכם והכי הוא בירושלמי (ה"ג) דאמרינן התם מפני שהוא כתולה נדרו בדבר כאומר קונם שאני נהנה לפלוני כל זמן שהוא לובש שחורים לבש לבנים מותר רבי זעירא בשם ר' יוחנן אף הוא אינו צריך שאלה לחכם ע"כ. וכיון שלא נעקר נדר אפי' לר' אברהם אלא שעבר זמנו לא שייך הכא למימר כלל נדר שהותר מקצתו הותר כלו ואפי' בהפרת הבעל כתבו המפרשים ז"ל דלא אמרינן ביה נדר שהופר מקצתו הופר כלו משום דבעל מיגז גייז ואינו עוקר הנדר מעקרו וכן נמי כתב הרשב"א ז"ל בתשובה דהתרת חרמי הקהל שנהגו להתירם הם בעצמם דהרי הם כהפרת הבעל ואינו מועיל אלא מכאן ולהבא דמיגז גייזי ולא עקרי הנדר מעקרו שהרי טעם היתרם אינו אלא משום דכיון שכך נהגו על דעת כן נודרים כטעמיה דרב פנחס דאמר (שבת מ"ו:) כל הנודרת על דעת בעלה הוא נודרת כ"ש בנדון זה דלא הותר כלל נדר זה אפי' לרבי אברהם ואפילו מכאן ולהבא שהרי לא היה צריך התרה אלא שעבר זמן הנדר: