תשובות הריב״ש · חלק קצ״א סימן ג׳

גם מש"כ ואין להקשות דא"כ אפילו אם פרס ועזניה שכיחי בישוב הוה לן להתיר בסימן אחד ואינו דורס שהרי יש בזה תרתי ספיקי שמא אין לפרס ועזניה אלא אחד לכל אחד בלבד ואם תמצא לומר יש לאחד מהם שנים שמא זה הבא לפנינו אינו מינו. איני מבין זה כלל שהרי מכיון שהתורה אמרה לבדוק בסימנין שלא יהיה מכ"ד עופות טמאין ויש אחד מהם שאנו מסופקין בסימניו כל עוף הבא לפנינו נחוש לו מספק שמא הוא מאותו המין שאין אנו בקיאין בו ואין נקרא זה אלא ספק אחד ואם הקושיא היתה קושיא לא היתה מתרצת במאי דכתיב מר דאם פרס ועזניה מצויין חיישינן דכל מעוט מצוי אפילו בתרי ספיקי חיישינן לפי שכשאנו אומרים פרס ועזניה בישוב לא שכיחי רצו לומר שאינן נמצאין ואם היו נמצאין עדיין לא היה נקרא זה מעוט מצוי שמעוט מצוי ר"ל שהוא קרוב למחצה ורגיל להיות דומיא דמעוט מצוי המוזכר למפרשי' ז"ל בסירכות הריאה דאע"ג דאזלי' בתר רובא ואחזוקי אסור' לא מחזקינן אפ"ה צריך לבדוק בסירכות הריאה מפני שהוא מעוט מצוי וגם בזה דוקא היכא דאפשר לעמוד על ספיקו בבדיקה אבל בא זאב ונטל בני מעיה כשרה וכן ברוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן שהזכירו הגאונים ז"ל דאם שחט אחד והוא לפנינו בודקין אותו אם יודע הלכות שחיטה ולא נסמוך ארוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן כיון דאפשר לבדקו ועוד קשה למה שפירשת על הר"ם ז"ל שאם כדעת הר"ם בר רבי יוסף ז"ל למה לא כתב עוף הבא בשלשה סימנין בגופו דודאי אינו דורס וכדתנן במתני' (נט.) ואלו הסימנין אפשר לעמוד עליהם יותר מסימן שאינו דורס והיה לו להביאם יותר מסימן שלילת הדריסה: