ולזה נראה שדעת הר"ם ז"ל שרוב שאר עופות טמאין יש להם שלשה סימני טהרה בגופן אבל דורסים ומעוטן אין להם כי אם סימן אחד של טהרה יש מהם שהסימן ההוא בגופן ודורסים ויש מהם שהסימן ההוא הוא שאין דורסים ויצא לו זה לרב ז"ל מן הגרסא הכתובה בקצת ספרים בתחלת הסוגיא א"כ שאר עופות טמאים דכתב רחמנא למה לי ונילף משאר עופות טמאים וכו' דאלמא שאר עופות טמאים יש להם שלשה סימני עהרה ומשמע ליה לרב ז"ל שעל הרוב אמרו כן כי יש מהם שאין להם כי אם סימן אחד של טהרה וזה יצא לו ממה שהקשו בגמ' סוף סוף דאיתיה בפרם וליתי' בעזניה איתיה בחד מהנך והוו להו שני כתובים הבאים כאחד דאלמא בשאר עופות יש מהן בסימן אחד בלבד ובהכי הוו שני כתובים הבאים כאחד בהדי פרם ועזניה ועורב יש לו שני סימני טהרה בגוכו והשלישי שבגופו לטומאה וכן שהוא דורם ופרם ועזניה יש להם סימן אחד של טהרה בגופן וגם אינן דורסין אלא שהסימן שבגופן אינו שוה בשניהם וגם אחד מהם או פרס או עזניה אין הסימן ההוא שבגופו שוה לסימן אחד של טהרה שיש לשום אחד משאר עופות טמאין בגופן כאלו תאמר שבכלם אין קורקבן נקלף והא דתני רבי חייא עוף הבא בסימן אחד טהור לפי שאינו דומה לנשר מיירי בעוף שאינו דורס ובסימן אחד בגופו קאמר משום דרבי חייא קאי אמתניתין דקתני כל שיש לו אצבע יתרה וכו' ולפי שטתו של הר"ס ז"ל צריך לפרש דארישא סמיך והכי קאמר ואם אינו דורס ויש לו שלשה סימנין אלו בגופו טהור דהרי יש לו ארבעה סימנין וכדרך פירוש רש"י ז"ל והשתא אתא רבי חייא לאשמועינן דכל שאינו דורס בסימן אחד בגופו סגי אף אם הוא אותו סימן המיוחד בפרס או עזניה כל שמכיר פרס ועזניה או דלא חיישינן להו כיון דלא שכיחי ולא נימא אף אם אינו פרס ועזניה כיון שדומה לו טמא דנילף מיניה דלהכי כתב רחמנא נשר דכל שאינו דומה לנשר טהור זולתי הכתובים בפרשה והסוגיא באה לפרש דברי רבי חייא וכל הסימנין האמורין בסוגיא כלם סימנין שבגופן הן שהם ודאין ומבוררין כי סימן טהרה שאינו דורס אינו דבר ברור כ"כ כמו שאמרו (ס"ב:) בתרנגולתא דאגמא דחזיוה רבנן דדרסה אע"פ שנסתפקו עליה כמה שנים ובודאי היו סבורין שהיא בלתי דורסת שאל"כ לא היו מסתפקין בה שהרי שנינו כל עוף הדורס טמא ורב נחמן באר דעוף הבא בסימן אחד בגופו ואינו בקי בהן ובשמותיהן טמא דמה נפשך אם דורס הוא כל עוף הדורס טמא ומשאר עופות טמאין הוא שיש מהן בסימן אחד של טהרה ודורס ואם אינו דורס איכא לספוקיה בפרס ועזניה אלא א"כ יכיר פרס ועזניה אבל בשאר עופות טמאין ליכא לספוקי אם אינו דורס שאין בהם כיוצא בזה שאותן שאין דורסין אין להם שום סימן טהרה בגופן ואמימר סבר ליה כותיה בדורס או בדלא קים לן ביה אם דורס אם לאו דהא איכא לספוקי בשאר עופות דשמא דורס הוא ופליג עליה בדקים לן ביה דלא דריס דהא ליכא לספוקי אלא בפרס ועזניה והנהו לא שכיחי בישוב ולא חיישינן להו ולפי זאת ההצעה יבאו דברי הר"ם ז"ל כהוגן שלא הזכיר התר בעוף הבא בשלשה סימנין בגופו דהא איכא לספוקיה ברוב העופות הטמאין דשמא דורס הוא וכן לא הזכיר התר בעוף שאינו דורס לבד ואין לו סימן טהרה בגופו דהא איכא לספוקי בקצת עופות טמאין שיש להן כן. זהו מה שנראה שצריך לומר בפירוש הלכה זו שהיתה כונת הר"ם ז"ל. ומ"מ שיטתו דחוקה לומר דפרס ועזניה דאמרינן בגמרא סתמא דלית להו אלא חד בגופו לחוד קאמר ומלבד זה יש להם סימן מחוץ שאינן דורסין וגם בסוגיא הנאמרת על ההיא דרבי חייא צריך לדחוק במקומות ופי' הר"ם ב"ר יוסף ז"ל מרווח ואין בו שום דוחק גם המשנה מתפרשת כפשטה . זהו מה שהעלתה מצודתי בכל אלה ואתה תבחר ותקרב נאם דורש שלומך וטובתך לעולם נאמן אהבתך יצחק ב"ר ששת זלה"ה: שעל הכתב באר מים חיים עמוקים וצונן זכים ונקיים סגן הלויים החכם המעולה דון שלמה נר"ו בר כבוד ה"ה דין צאק הלוי נטריה רחמנא:
תשובות הריב״ש · חלק קצ״א סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
