עוד בנדון זה יש טעם אחר שאפילו נתחייבו בקנין ובמעכשיו ונסתלקה האסמכתא עדיין הוא אסור משום רבית שהרי הם מתחייבים שאם לא יפרעו לך לזמן ההוא כל מה שחייבים לך שיתנו לך שכר כל שבת ושבת אף אם תגרש הנערים וזה כל זמן שמעותיך בטלים אצלם וזו רבית גמורה היא ולא דמי לההיא דהלוהו על שדהו דכל שמסתלקת האסמכתא הוא מותר ואין שם משום רבית כמו ששנינו וכן היה ביתום בן זונין עושה ע"פ חכמים דהתם אין שם אגר נטר ליה שהרי אם היה פורע אותו בסוף הג' שנים לא היה נוטל אלא מה שהלוהו וכשעברו השלש שנים ולא פרעו מיד הוא קונה השדה ברגע כמימריה ואין כאן אריכות זמן אלא קנם הוא ולא רבית אבל בנדון זה שהם מחייבים עצמם שאם לא יפרעוך לזמן ההוא שיתנו לך אחר עבור הזמן זוז בכל שבוע ושבוע עד שתהיה נפרע מכל מה שחייבין לך והזוזים ההם של כל שבוע ושבוע זו רבית גמורה היא דכללא דרביתא כל אגר נטר ליה אסור וכבר בארו זה כל המפרשים ז"ל בההיא דהלוהו על שדהו ולכן אחרי שבעל נפש אתה פרוש מאסור והחזיר להם כל מה שקבלת מהם מזמן שכר הבטלה:
תשובות הריב״ש · חלק קע״ה סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.