תשובות הריב״ש · חלק קע״ה סימן ה׳

ואני אבאר לך השכירות שעשית עם האנשים ההם מחרת יום שמחת תורה אם אותן תנאים שאף אם יחלו הנערים או אתה בכל השנה והנערים יהיו בטלים שעם כל זה יהיו חייבים לפרוע לך השכירות עם היות שאלו התנאים בלתי הגונים ובמלאכת השם אין ראוי למי שהוא ירא שמים להתנות כאלה כי יניא לבב מגדלי בניהם לתלמוד תורה בהכביד עניהם תנאים שלא כמשפט מ"מ תנאי שבממון הוא קיים שהרי נתחייבו באותן תנאים בין יפרעו לך מה שהם חייבין לך בין לא יפרעו אבל מה שנתחייבו לך שאם לא יפרעו לך הח' כפולות ושכירות חמשה שבועות לשבת תולדות יצחק עד פרוטה אחרונה שיהיו חייבים לפרוע לך שכירות אף אם תגרש הנערים מבית הספר ויהיו בטלים ושלא תחזירם עד שיפרעו לך כל מה שהם חייבים וגם מה שיעלה שכר כל שבת ושבת מזמן הבטלה זה התנאי אף אם קבלו אותו ברצון אינו כלום לפי שזו אסמכתא היא דכל שאמר מילתא יתירתא כי הכא אסמכתא היא ולא מהני כדאמרינן בפרק המקבל (בבא מציעא קד.) דהחוכר שדה מחברו והובירה שמשלם לבעל השדה חלקו ממה שראויה לעשות ואין זה אסמכתא דהא לא גזים אלא נתחייב במה שראוי שכך כתב לו אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא ואמרו המפרשים ז"ל דתנאי ב"ד הוא ואע"פ שלא נכתב כמי שכתב דמי אבל אם אמר אם אוביר ולא אעביד אשלם אלפא זוזי אסמכתא היא ולא קנה כיון דגזים ואמר מילתא יתירתא כדאיתא התם בגמרא וכמש"כ זה הרמב"ם ז"ל (פ"ח מהל' שכירות) ובפרק איזהו נשך (בבא מציעא סה:) תנן הלוהו על שדהו ואמר לו אם אין אתה נותן לי מכאן ועד שלש שנים הרי היא שלי הרי היא שלו וכך היה ביתוס בן זונין עושה ע"פ חכמים ומפרש בגמ' דלמאן דאמר אסמכתא לא קניא מתניתין בדאמר מעכשיו וכל דאמר מעכשיו וקנו מיניה מהני דבהכי מסתלקת האסמכתא אבל בקנין לבד לא מהני ואע"ג דכל קנין קני מעכשיו דאי לא הא הדר סודרא למריה זהו בקנין סתם שחל מעתה אבל במי שמתנה במה שיעשה לאחר זמן אין הקנין חל עתה אא"כ פירש מעכשיו. ור"ת ז"ל הוסיף עוד לומר שאין מעכשיו מסלק אסמכתא אלא בההיא דמשכן לו בית משכן לו שדה שמסר לו שדהו אבל היכא שלא מסר ליד מי שהתנה עמו ככלהו אסמכתות דעלמא אין מעכשיו מועיל בהן אלא קנין בב"ד חשוב. אבל הגאונים לא הצריכו ב"ד חשוב אלא בההיא דפירשו בגמרא בפרק ד' נדרים (נדרים כז.) בההוא דאתפיס זכותיה בבי דינא לפי שהב"ד הכריחוהו להתפיסם בידם ושאם לא יבא לזמן שקבעו לו ליבטלן ומש"ה צריך ב"ד חשוב דאלימי לאפקועי ממונא ומהני התם אפי' בלא מעכשיו אבל בתנאי שבין אדם לחבירו אפי' קנין בב"ד חשוב לא מהני אלא במעכשיו ובמעכשיו מהני בקנין אפילו בלא ב"ד חשוב וכ"כ הרמב"ן ז"ל בהלכות נדרים שחבר וכן הר"ם ז"ל (פי"א מהלכות מכירה) וזה דעת רוב האחרונים ז"ל ולכן מה שנתחייבו לפרוע לך שכר בכל שבת ושבת אפילו תגרש הנערים מבית הספר ויעמדו בטלים אם לא יפרעו לך לשבת פרשת תולדות יצחק השמנה כפולות שהיו חייבים ושכר ה' שבועות עד פרוטה אחרונה אין זה השעבוד כלום אלא א"כ נתחייבו בו בקנין ובמעכשיו ואע"פ שכבר פרעו לך הכל ואף שכירות החדשים שנתבטלו ונראה לך שמחלו לך אפילו הכי אין זה כלום וחייב אתה להחזירם דהויא לה מחילה בטעות שהרי היו סבורים שמה שנתחייבו לך יהיה מועיל מן הדין ואינו כן ומחילה בטעות בכיוצא בזה לא הוי מחילה דהכי אמרינן התם (ב"מ סו:) בהלוהו על שדהו דהדרא ארעא והדרי פירי ולא דמי לההיא דמוכר פירות דקל לחבירו קודם שבאו לעולם דאמר רב נחמן דאף משבאו לעולם יכול לחזור בו ואמר רב נחמן מודינא דאי שמיט ואכיל לא מפקינן מיניה משום דמחילה בטעות הויא מחילה הא מפלגינן בגמרא בינייהו דהתם זביני והכא הלואה ופרש"י ז"ל דהא הלוהו על שדהו איכא משום רבית ומש"ה מחילה בטעות לא הויא ביה מחילה משא"כ בההיא דפירות דקל. ור"ת ז"ל פירש בע"א ונדון זה לההיא דהלוהו על שדהו דמי שהרי מפני המעות שהיו חייבים לך והארכת אותם נתחייבו לך בזה ועוד שכבר נראה שלא מחלו לך ברצון אלא מפני האונס שהנערים היו בטלים והוכיח סופם שאחר שפרעו לך הכל הרחיבו עליך פיהם ואמרו כי שלא כדין לקחת מהם שכר זמן הבטלה: