תשובות הריב״ש · חלק קי״ח סימן א׳

עוד כתבת שראית בתשובתי ע"ד למוד החכמות שהשגתי על החכם הכולל רבי לוי ז"ל בענין ידיעת האל ב"ה בעתיד האפשרי וראית מה שכתב הוא ז"ל בהרבה מקומות בפירוש התורה מהם בפרשת וירא אליו על הנסיון בעתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ואלו הן דבריו כי השם יתברך יודע מה שראוי שיעשהו האדם לפי מה שסודר לו מפאת העליונים אבל בחירתו מושלת על זה הסדור ולזה הוא מבואר שאין כל מה שיעשהו האדם בפי מה שסודר לו מפאת העליונים אבל אפשר שיעשה הפעולות ההן ושלא יעשה אותן ובזה תתקיים התורה ויתקיים טבע האפשר הנמצא בדברי' ויתקיים שידע הש"י אלו הדברים השפלים וכו' וכן באר בתועלת החמישי בסוף אותה פרשה ובמקומות אחרים נתבררה כונתו בזה לקיים דברים אלה. ועל השגתי ראיתי להזכיר דברי הראב"ד ז"ל (בה' תשובה פ"ה) א"א אע"פ שאינה תשובה נצחת על זה טוב הוא לסמוך לו קצת תשובה ואומר אם היו צדקת האדם ורשעתו תלויים בגזרת הבורא ית' היינו אומרים שידיעתו היא גזרתו והיתה לנו השאלה קשה מאד ועכשיו שהבורא ית' הסיר זאת הממשלה מידו ומסרה ביד האדם עצמו אין ידיעתו גזרה אבל היא כידיעת האצטגנינים שיודעי' מכח אחר מה יהיו דבריו של זה והדבר ידוע שכל מקר' האדם קטן וגדול מסרו הבורא יתברך בכח המזלו' אלא שנתן בו השכל להיות מחזקו לצאת מתחת המזל והוא הכח הנתון באדם להיות טוב או רע והש"י יודע כח המזל ורגעיו אם יש כח בשכל להוציאו מידו אם לאו וזאת הידיעה אינה גזרה ע"כ דבריו ז"ל ושם חתם וכל זה איננו שוה. ובקשת אבאר לך מה הבדל בין ב' אלו הדעות מאלה השני מלכים כי הראב"ד ז"ל לא הוחזק ונתפאר ונמשך בחכמות החצונות ועם כל זה יראה שדעותיהם קרובות ואם אולי גם הוא לא נטה לדרך הנכון לפי דעת האדון בתחנון ובתפלה באתי לבאר אלי כונתו בידיעת השם על שראוי לסמוך עד כאן דבריך: