תשובה הפרש גדול יש בין דעת החכם רבי לוי ז"ל ובין דעת הראב"ד ז"ל כי דעת רבי לוי הוא שאין ידיעת השם ית' מקפת במה שיעשה האדם בבחירתו קודם צאת המעשה ההוא לפועל רק במה שראוי שיעשה מצד מה שסודר לו מן העליונים שאם היתה ידיעתו מקפת במה שיעשה בבחירתו מבלי שסודר לו מן העליונים היתה ידיעתו גזרה ובטלה הבחירה ובהבטל הבחירה יבטלו מצות התורה ואזהרותיה ותגמוליה ועונשיה והדעת הזה יש בו גנות גדול לתת חסרון בידיעת הש"י ועוד שלפי דבריו לא ימלט אם שידע השם מעשה האדם הנעשה בבחירתו אחר העשותו אם שלא ידענו ואם ידענו הנה יש רבוי ושנוי בידיעתו ית' אחרי שלא ידענו מקודם ועתה ידענו שהרי נתחדשה לו ידיעה וזה גנות גדול ואם לא ידענו אף אחרי צאתו לפועל הנה א"כ אינו משיג מעשה האדם ובטלה גמול ועונש ונתבטלו כל יעודי התורה האמורים בזה ודעת הראב"ד ז"ל שהש"י יודע הכל משני צדדים שהוא יודע מה שסודר לו מן המזלות ויודע כח השכל אם יש בו כח להוציאו מיד המזל ואם שכל זה האיש חזק מכח מזלו או מזלו חזק משכלו ובדרך זה ידע מה שיעשה האדם טרם העשותו ואחרי שיש ממשנה ביד האדם לעשות טוב או רע אין ידיעה זו גזרה אבל היא כידיעת האצטגנינים שיודעין מכח אחר מה יהיו דבריו של זה כן הש"י יודע מצד כח המזל ומצד כח השכל מה יעשה זה האיש אם יצא מכח המזל אם לא זה נראה מדעת הראב"ד ז"ל ועדיין לא נתפייס הרב ז"ל בזה וכת' וכל זה איננו שוה:
תשובות הריב״ש · חלק קי״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Rivash Responsa, Vilna, 1879
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הריב״ש, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
