תשובות הריב״ש · חלק קי״ז סימן ג׳

ומה שפסל הרמב"ם ז"ל גט מאוחר (בפ"א מה' גרושין) נראה שטעמו הוא לפי שתפסיד האשה פירות משעת נתינת הגט עד זמן הכתוב בגט ואע"ג דר"י דקיי"ל כותיה לא חייש לפירות היינו משום דקסבר יש לבעל פירות עד שעת נתינה אבל במאוחר או תצטרך להביא עדים על שעת נתינה או תפסיד עד זמן הכתו' בגט. אבל כבר השיג עליו הראב"ד וכן הרב ר"מ הכהן ז"ל בהגהותיו שאין לפסול גט מאוחר בשום פנים דמשום בת אחותו ליכא ומשום פירות ליכא שהיא מוחלת והבעל אוכל פירות עד זמן הכתוב בגט דהוי כמו שהתנה עמה כענין שאמרו שטרי חוב המאוחרין כשרים ואי משום שמא יאמרו בנה קודם לגיטה ומשוו ליה ממזר אפשר לה לקיימו בב"ד קודם שתנשא לאחר וכיון שהוחזקה גרושה בב"ד קורעת את גיטה ובדרך זה עשה מעשה הראב"ד ז"ל והתירה לינשא מיד אבל חכמי הצרפתים ז"ל לא התירוה לינשא עד הגיע הזמן הכתוב בגט דלאו כרות גיטא הוא אלא מן הזמן הכתוב בגט ואילך והביא ראיה הראב"ד ז"ל דגט מאוחר כשר מדאמרינן בפ' גט פשוט שרחב"ג הכשיר גט מקושר שכתבו עדיו מתוכו מפני שיכול לעשותו פשוט ותניא בבריי' (קסד.) השיב רבי לדברי רחב"ג והלא אינו דומה זמנו של זה לזמנו של זה פשוט מלך שנה מונין לו שנה מקושר מלך שנה מונין לו שתים זמנין דיזיף מיניה זוזי במקושר וכו' ומשני קסבר אין כותבין שובר ואם היה גט מאוחר פסול עד שהשיב לו משטר מאוחר שהיה יכול לתרץ קסבר אין כותבין שובר ישיב לו מגט אשה למה מקושר שעשאו עדיו מתוכו כשר הא אינו יכול לעשותו פשוט דהוה ליה מאוחר ופסול אלא ש"מ כשר. ועוד סמך לדבר מדלא משתמיט תנא ותני בגט בין מוקדם בין מאוחר פסול כדקא פליג במתני' (דסוף מסכת שביעית) דקתני פרוזבול המוקדם כשר והמאוחר פסול שט"ח המוקדמין פסולים והמאוחרים כשרים ולא קא תני בגט בין מוקדם בין מאוחר פסול ובתוספתא דחולין תניא כשר בגט פסול בפרוזבול כשר בפרוזבול פסול בגט והיינו מוקדמין ומאוחרין וסתם גט גט אשה משמע. והרמב"ן ז"ל נדחק לדחו' ראיות אלו ואמר כי מה שהשיב רבי לדברי רחב"ג אפשר שאף ר"ח לא הכשיר מקושר שעשאו עדיו מבפנים אלא בגיטי חוב אבל בגיטי נשים לא ואע"ג דאמרינן התם בפ' גט פשוט דלא פליגינן רבנן היינו בעקר התקנה אבל בהא מילתא פלוג בהו בדיעבד לדברי רבי חנינא. וההיא דתניא בתוספתא דחולין איכא למימר דגט חוב קאמר כמתניתין דשביעית ונדחק הרב ז"ל בזה לפי שהוקשה לו הא דגרסינן ביבמות (קטז.) בענין ההוא גיטא דכתיב ביה ענן בר חייא מסוריא פטר ותריך ית פלונית אנתתיה ובדוק רבנן מסוריא ועד נהרדעא ולא אשכח אלא ענן בר חייא מחגרא ואתו סהדי ואמרי דההוא יומא דאכתיב גיטא בהדן הוה בנהרדעא ורב אמר חיישינן לגמלא פרחא אי נמי בקפיצה אי נמי מילי מסר ואי ס"ד גט מאוחר כשר ליחוש דלמא אחרוהו וכתבוהו והבעל והעדים ההוא יומא דאכתוב גיטא בסוריא הוו אלא שאחרו וכתבוהו וכתבו אותו היום שנזדמן לו אח"כ שהיה בנהרדעא ובין לרבה דחייש ובין לאביי דלא חייש הוה להו למיחש להא אלא שמע מינה שגט מאוחר פסול כדעת הרמב"ם ז"ל ולזה הניח הדבר הרמב"ן ז"ל בספק. ומה שאמרת שחסר מן המ"מ שלך ג' פרקים ראשונים מהלכות גרושין כך חסרים ג"כ בשלי: