תשובות הריב״ש · חלק ק״ח סימן א׳

עוד שאלת ראובן נשא אשה ולא הכניס' לו מאומה אלא ערומה מבלי לבוש הכניס' לביתו כי הוחזקה שאין לה והי' לה בן מי"א או עשר שנים מאיש אחר וראובן זה השליט אשתו בשלו וכל מפתחות ביתו בידה ומוכרת מסחורותיו בהסתר מבעלה ראובן ותמיד היה מתרעם וזורק מרה בביתו ובשוקים וברחובות שהוא מוצא סחורותיו חסרות כמו ארגמן שני פלפל שמן וכל מיני מסחר ולא היה יכול למצוא חסרונותיו כי אשתו היתה לה אם מכסה ומקבלת פקדונותיה ומוכרת כל מה שהיתה הבת לוקחת מבית בעלה עד שהגדיל הבן ועשה מעשה אמו וזקנתו כי היה דר וסומך על שלחן ראובן בעל אמו הנזכר ועמד ראובן עם האש' הזאת תשע שנים וחלה למות אמרו לו לצוות לביתו וימאן כי אמר שכל מה שהי' לו בעול' הוא ברשות אשתו ובנה חורגו ואם ימות בניו ישאלום אמרו לו שיניח קטטה ומריב' בין אשתו ובניו השיב כי לזה הי' מכוון יען יצא האמת לאור והנה מת והניח שני בנים מאשתו הראשונ' שמתה בחייו ושנים ובת מזאת האחרונה מיד שמת בקשו אהובי השותף שלו העומד במיורק' שיסגרו האוצרות והתבות ויחתמו הכל עד יתראו חשבונותיו וסחורותיו ומיד נעשה כן גם לזכות היתומי' ואחרי עבור ימי אבלו פתחו התבות והאוצרו' ומצאו הכל ריקן אין כסף ואין זהב ולא מגדנות ושום סחורה אלא מעט שעורים באוצר אחד פתוח לרוחה מבלי דלתות וכמו י"ב חביות שמן והי' אמוד ששוה שלו ת"ק כפולות ומעלה כשראו ב"ד ענין זה ונתאמת שמה שהי' צועק במרה העלוב לא הי' בחנם כי אם במרירות נפשו ואמ' שברשו' אשתו וחורגו כל מה שהי' לו בהסכמ' הקהל החרימו חרם חמור שכל מי שידע נכסים של ראובן ברשות אדם בעולם בעדות וברמז או מי שברשותו מאומה מנכסיו שיודה ויעידו תוך שני ימים שהזמינו ב"ד וכל הקהל פה אחד כי קנאו לשם בראות חמשה יתומים ערומים מכל טוב וטוב אביהם בידי זולתם משלמי רעה תחת טובה כי הביאם ראובן לביתו ערומים והאכילם והשקם ועתה הבן שלה סוחר ושלו עניים מרודים אמרו לא יעשה כן בקהל הזה מוסף על דעת האשה שכל העם מרננים עליה קלא דלא פסיק שהשקתו לאהבה והי' לו כוס תרעלה כי בהלותו הי' משליך חתיכות הכבד והטחול לעין כל רחמנא ליצלן מאשה רעה התקום בזאת בישראל וע"פ החרם העידו כ"ד מהקהל והעולה מעדיות שראוי לסמוך עליה' מי שעשה לה שנים מפתחות ברזל לתבות שלו והיה לזה כמו ב' שני' כי יראה שהתחיל להשמר מאשתו מפני החשד אבל האוצרות כהויתן היו ושנתנה לו אחת כפולה מהשתי מפתחות עוד שראו הבן חורגו מוציא שעורים בסתר בלילות כמו ששה פעמים בקופות גדולות ועירב בשעורים שהיו במקום אחד עוד שהיתה האש' מפקדת ברשותם פעמים הרבה ארגמן ופלפל ובגד וחפצי הבית נרות נחושת וצרורות לא ידע מה הן ופעמים הרבה מסרה האש' זהב לשלוח לבנה כי הי' מחוץ לעיר בזמן המגפה לכלם היתה מחלה ומזהרת לבלתי יגלו הענין לבעלה עוד שכאשר היו רוצים לקנות איזח סחורה בזול היו קונים ממנה בפחות שליש ממה שהיו קונים ממנו ומזהרת אותם לבלתי יגלוה לבעלה וכאלה רבות עוד שהיום לו ו' חדשי' הוליכה האש' לבי' א' תוך השכונה סדינין לנגבן וכן העיד בעל הבית ובשעת מיתתו לא מצאו במה יכסוהו והוצרכו להביא אליו מחוץ לבית והביאו חורגו עוד העידו ששמנה ימים קודם שמת ראהו הרופ' מסוכן אמרו לאשה האיש הזה מסוכן אין בו שום תוחלת אז חלתה פני הרופא להביא בנה מן השוק והוא הביאו מיד ומסרה לו צרור לא ידע מה בתוכו אבל הצרור היה קטן והחביאו והלך מהבית וכי ראו שהוא הרגיש הוריקו פניהם והיה אחרי כן שמנה ימים כי חליו היה משונה מאד עד שבני מעיו יצאו בשעה שמת אשר כל שומעו תצלגה שתי אזניו כראות הקהל ענין זה כי העדיות כולם נקראו בבי' הכנס' על ראש הקהל צוו לעכב סחורות חורגו של ראובן לדעת זכות היתומים וכל הנכסים הנראים היום לבן מפורסם לכל שהם לאמו שהפקידה אותם לו וכי ראתה שהיה חולה ראובן בעלה השכיר' לבן עלית קיר קטנה סמוך לדירתה יען תוכל להסתיר בביתו הנעשה ועתה עדיין אוכלים כלם מנכסי המת כי לא חלקו ולא חלקה האלמנ' במאכל ודירה. יורנו האדון אחרי שנתבאר על האלמנה כל ענין זה מה יהיה דינה עם היתומים בכתובת' כי היתה נושאת ונותנת בתוך הבית ובארץ הזאת מכירה וקניה ראוי שיהיה כמו אונות ושטרות בארץ אחרת ולמעוט דעתי המטלטלין לדין בזה כמו אונות ושטרות ויראה שהרא"ש ז"ל הסכים לזה (בבתרא פרק חזקת) והנכסים שהם ברשות הבן בידוע שהם שלה ולא מהבן מאשר לקחה מבי' בעל' ואם אמרה שנפלו לה בירוש' עליה להביא ראיה בעדים ועוד שלא נחלקה מהיתומים בעיסתה ובזמן כזה אפילו היו חלוקי' לא תוכל לדחוק לקמץ לחלק ממאה מהנמצא וע"פ העדים נתבררו הגנבות ובאת לתבוע כתובתה ולא שמענוה עד יבא דבר האדון אם נשביעה אותה והיא חשודה כי אם בחרם חמור לא הודית כלום שבועתה שהיא קלה להיותה חוץ לב"ד לא כ"ש לזה אנו צריכין שיודיענו האדון מה דין האלמנה שנמצאת חשודה ומה זכותה בכתובתה על נכסי בעלה עוד בא הבן הנזכר לב"ד ושאל ששק גדול מחטה ואחר של פולין יש לו בבית בעל אמו ראובן הנזכר שהניחו שם והוא בעין א"ל להביא ראיה אמר שהבן של ראובן הגדול שהוא מבן י"ח הוא כפעוט ופחות יודע בו ג"כ בן אחר קטן מי"א שנה שהם מאשה אחר' של ראובן כי איננו אחיו נסתפק לי אם יקובל עדותו להזיק אחיו הקטנים בי קרוב הוא או אם יזיק לחלקו לבד כי הוא גדול בשנים והפעוט אחיו בהודאת פיו אם יזיק לעצמו ובקש להחרים סתם בבית הכנס' מי שיודע בחטה ההיא להעיד אם ענין זה ראוי להעשות על פי המשפט הבינני ואדעה עדותיך: