תשובות הריב״ש · חלק ק״ב סימן ג׳

תשובה פסק הרי"ף ז"ל נכון הוא ואע"פ שר"ח ז"ל פסק כרשב"ג שאם מתה יירשנה והביא ראוה מן הירושלמי שאמרו שם רבי ירמיה בשם רב הלכה כרשב"ג ולא לענין דבריו הלכה כרשב"ג שאם מתה יירשנה אבל לא לענין דבריו שאמר מפני שהתנה על מש"כ בתורה וכל המתנה על מש"כ בתורה תנאו בטל בתנאי שאינו ממון והכא בתנאי של ממון אנן קיימין ולמה אמרו תנאו בטל שבסוף זכה בהן ופי' הרב ז"ל לאחר מיתתה הוא יורשה ואינו יכול לסלק נפשו ממאי דלא אתא לידיה והרי הוא כמי שאמר לא אירש את אבא והרב ז"ל הביא גם הוא בפירושיו הירושלמי שהביא הריא"ף ז"ל בהלכות אילין דכתיבין אין מיתת בלא בני כל מה דלה תהדר לבי נשא תנאי ממון הוא וקיים והוצרך הרב לפרש דלאו בכתיבת הבעל לאשתו אלא בכתיבת האב לבתו במה שנותן לה וכמתנה ע"מ להחזיר דמי ומ"מ כל האחרונים ז"ל הסכימו שאין פסקו של ר"ח ז"ל נכון דכיון דאוקימנא למתני' בכותב לה ועודה ארוסה לא דמי לאומר לא אירש את אבא אלא נחלה הבאה לו לאדם ממקום אחר היא שכיון שעדיין אינו ראוי ליורשה מצי לסלוקי נפשיה מינה ולא מיקרי מקנה דבר שלא בא לעולם ור' ירמיה בשם רב דירושלמי מוקי לה למתני' בכותב לה משנשאת ובהא מסתבר טעמי' דלא מצי לסלוקי נפשיה ואפי' בקנין ואע"פ שמסתלק מן הפירות ומגופה של קרקע בקנין משנשאת משום דכבר זכה בהן אבל מירושתה דראוי ליפול הוא ועדיין אין לו אינו יכול להקנות ובסלוק נמי לא אפשר כיון שנשאת ומעתה אין מן הירושלמי ראיה לגמרתנו דהא פליגי באוקימתא דמתני' ועוד האריך בזה הרמב"ן ז"ל לסתור פסקו של ר"ח ז"ל ולקיים פסק הריא"ף ז"ל שהוא עקר ונכון דליתא לדרשב"ג אלא מתנה עלי' שלא יירשנה בכותב לה ועודה ארוסה דאפי' נאמר חכמים עשו חזוק לדבריהם כשל תורה מתנה על מש"כ בתורה בדבר של ממון תנאו קיים וכאן כיון שהיא ארוסה אינו צריך מתנה גמורה אלא תנאי וסלוק ותנאו קיים. ומ"ש בירושלמי אילין דכתיבי אין מיתת בלא בני וכו' משכחת לה כרבנן בכותב לה ועודה ארוסה או בכותב לה בכתובתה קודם כניסתה לחופה. עוד פי' הרמב"ן ז"ל בשם רבו זה הירושלמי אפי' בכותב לה משנשאת ואינו מתנה שלא יירשנה אלא יורשה ומתנה עם הבעל שאחר שיירשנה יחזיר הממון ליורשיה ויכול הוא להתחייב בכך וכבר כתבתי כ"ז ויותר מזה בארוכה בחדושי כתובות שלי ולא הייתי צריך להאריך בזה בנדון זה אלא להודיעך כי פסק הריא"ף ז"ל הוא בכותב לה ועודה ארוסה כדאוקימו בגמ' למתני' ולא כמו שהבין הרמב"ם ז"ל מדבריו וכלם מסכימים בענין הדין: