שו״ת הרשב״א חלק ז · חלק קי״ג סימן א׳

עוד נשאל שנים שהלוו לגוי בזה אחר זה ואין בנכסי הגוי כדי לזה וכדי לזה וכשבא ראובן המוקדם לגבות בשטרו קרן וריבית. טוען שמעון הקרן והריבית שהרוחת קודם. אתה נוטל ומן המותר אגבה קרן חובי לפי שלא חל חיוב הריבית מזמן השטר אלא בכל יום. והשיב שאין בדבריו כלום לפי שמשעת זמן השטר חייב עצמו בכל הריבית שיעשו מעותיו ובהדיא שנינו בפרק הנושא את האשה (כתובות ד' ק"א ע"ב) ופסק לזון את בתה חמש שנים וכו' מתו בנותיהן נזונות מנכסים ב"ח והן נזונות מנכסים משועבדים ובשקנו מידו. ופרש"י ז"ל ורבי' חננאל ז"ל משום דסתם קנין לכתיבה עומד אעפ"י שהמזונות דבר יום ביומו נתחייב בהן אלא שהשעבוד חל עליו משעה שקבל עליו המזונות: