שו״ת הרשב״א חלק ו · חלק ו׳ סימן א׳

שאלת ראובן ושמעון אחים. ומת שמעון והניח אלמנתו ובת א' קטנה. ויצאה האלמנה עם הבת לדור במקום אחר ואח"כ מת ראובן ובן ובת אין לו ואין לו יורש אלא אותה בת שמעון. ועמדה אלמנת ראובן בב"ד ותבעה כתובתה מנכסי ראובן בעלה. והשביעוה והגבוה כתובתה אחר שהכריזו בבית הכנסת שכל מי שיש לו שום זכות באותן נכסים שיראה טענותיו בפני ב"ד כמנהג המדינה. ולא הספיקו כל נכסיו לכל כתובתה. ועשו לה ב"ד שטר שבכל מקום שתמצא מנכסי בעלה שתגבה מהם עד תשלום כתובתה. וכשגדלה בת שמעון ובאה ואמרה שכל מה שעשו ב"ד בטל. לפי ששנים מאותו ב"ד היו בני אחיות ואין דיניהם דין ואפי' בשבועתה אין ממש כאלו לא נשבעה בפני ב"ד. ועוד שלא העמידו לה אפוטרופוס לחזר אחר זכותה. הודיעני אם מה שנשבעה נשבעה או לא? כיון שהא' מן הג' כשר עם כל א' וא' מהשנים הנ"ל כאילו הוא והא' מהם דנו. והוו להו כשנים שדנו שדיניהם דין או לא?