עוד בפרק ד' אחין (יבמות ד' ל' ע"א) טעמא דגרש ואח"כ מת וכו'. אמר ר' אשי זאת אומרת יש זיקא ואפי' בתרי. והנה גם זה פלא שהרי אפילו גרש ואח"כ מת היאך ישאנה המגרש? הא אמרינן לעיל בריש פרקין דאסור בצרת אחות חלוצתו. והא נמי כיון דיש זיקה אסורה למגרש דהא ה"ל צרת אחות גרושתו. ואין לומר דכיון דמכח המת רמיא קמיה לא שייכא זיקה גבה דמתרי בתי קא אתיין. משום דהכא שייך ראיות זיקה היינו כי איכא למימר כי היכי דהאי אסירא האי נמי אסירא משום זיקא. והכא ליכא למימר הכין שהרי אותה האוסרה משום זיקה אכתי היא תחת בעלה והילכך אין לאוסרה משום כחה זה אינו. שהרי בסמוך לרבה למעוטי מת ולא כנס ולא גרש דאסירא הנכרית לשלישי משום דהויא אחות אשה. אף על גב דמכח שני רמיא קמיה והאיך הזיקה אוסרתה כיון דמתרי בתי קא אתיין ע"כ.
שו״ת הרשב״א חלק ו · חלק מ״ז סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1868
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.