שו״ת הרשב״א חלק ה · חלק רי״ז סימן ב׳

תשובה: מסתברא דהקמתו הקמה. ואין זה דומה כלל, לאיני יודע שיש נדרים. דהתם, טעמא הוא משום דכיון דזה שאינו יודע שזה מן הנדרים שהבעל מפר, אף על פי דשמע בנדר, אין זו שמיעה, ולא קרינן ביה: ביום שמעו. ור"מ סבר: מ"מ כיון שהוא יודע שיש נדרין שהבעל מפר, אף על פי שלא ידע דנדר זה הוא מאותם דיכול להפר, ביום שמעו קרינן ביה. אבל הכא, דהוא ידע שיש נדרים ויש מפירין, ויום שומעו איכא לכ"ע. ואם טעה בהקמתו, אין בכך כלום. הגע עצמך! אם שמע וידע שיש נדרין ויש מפירין, אבל אינו יודע שצריך להפר ביום שומעו, מי אמרי' דיוכל להפר ביום שלאחריו! וכ"ת: אה"נ. א"כ, ליתני הא, דהויא רבותא טפי, דיודע שיש נדרים ויודע שיש מפירין, אלא דאינו יודע שצריך להפר ביום שמעו, ואפ"ה יכול להפר. אלא דכל זה בכלל שותק שאמרו בשלהי פרק נערה המאורסה (נדרים דף עט), וה"ט כדאמרן, דכל שהוא שומע בנדר, וידע שיש נדרים ויש מפירים, אפילו דטעה בענינים אחרים, אינו יכול להפר. וזה נראה לי ברור