שו״ת הרשב״א חלק ד · חלק ר״ח סימן ב׳

שאלת: לפרש לך, מה ששנינו בפרק כל הנשבעין (מ"ח): השביעית משמטת השבועה. ה"פ: כגון שנתחייב לו שבועה, מודה מקצת, או שבועה בעד אחד שאין כאן ממון, שהרי כפר לו, ולא נתחייב לו ממון, אלא חוב של שבועה. ואפ"ה, השביעית משמטת אותה שבועה, דאף בה קרינן ביה: לא יגוש. דהא קא נקיט ליה, ואמר: קום אשתבע לי. ואפילו כפר בכל, שמגלגלין עליו אם נתחייב לו שבועה ממקום אחר, כל שעברה עליו שביעית, אין עליו. וכדתנן: לוה ממנו ערב שביעית, ולמוצאי שביעית נעשה לו שותף, או אריס, אין מגלגלין. דאתי שביעית ואפקתיה לשבועה. והיינו דגרסי' בירושלמי כל ששביעית משמטתו, משמטת שבועתו. וכל שאין השביעית משמיט, אין משמטת שבועתו. פירוש: כגון שנעשה לו שותף ערב שביעית, וחלקו, ולמוצאי שביעית לוה ממנו מגלגלים עליו..