שאלת: אלמנת ראובן שתבעה כתובתה בבית דין, ונשבעה וכתבו לה ב"ד שטר. וזהו טופסו: במותב תלתא כחדא הוינא, כשבאה לפנינו לאה אלמנת ראובן, ונשבעה שבועת אלמנה, בנק"ח כהלכה, שלא נפרעה מכתובתה כלום כו' ודלא אתפסה צררי. ולא הספקנו, אנו בית דין, להגבותה כתובתה, עד שמתה כו'. ועכשיו באו יורשי האלמנה, ויורשי הבעל טוענים: כבר גבתה בב"ד, אחר שנשבעה בב"ד זה, או היא בעצמה תפסה אחר שנשבעה מיד. ויורשי הבעל טוענים חזקה לא גבתה ולא הגבוה, שהרי השטר מוכיח כן, שכתוב בו: ולא הספקנו להגבותה. הודיעני: הדין עם מי?
שו״ת הרשב״א חלק ד · חלק ר״ט סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · St.Petersburg, 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.