תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן חלק צ״א סימן ג׳

וכדי להתלמד במקומו אודיעך סתירת הראיה והוא שאת״ל שהשטר הזה נפסל מחמת פסול קיומו היינו משום דהוי מזוייף מתוכו דכל דבר שאפשר שיסמוך עליו ב״ד כשנעשה שלא כהוגן פוסל השטר ואע״פ שאילו לא היה בו שטר כלל לא היה מעלה ולא מוריד, והראיה שטר שעדיו פסולין ונמסר בפני עדים כשרים דאפילו לרבי אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי השטר נפסל מחמת העדים הפסולים החתומים בו וטעמא משום דמודה רבי אלעזר במזוייף מתוכו שהוא פסול וכמו שנזכר בסנהדרין פרק זה בורר (סנהדרין דף כ״ח:) גבי שטרא דחתימי עלה תרי גיסי ובשמעתא קמייתא דפ״ק דגיטין (דף ג׳) נמי אמרינן גבי מאן תנא דבעי כתיבה וחתימה לשמה כי לא בעי רבי אלעזר כתיבה וחתימה לשמה היכא דליכא עדים כלל היכא דאיכא עדים בעינן דאמר רב מודה ר׳ אלעזר במזוייף מתוכו שהוא פסול. וטעטא דמילתא משום דכיון שאפשר שיסמכו עליהם ב״ד לדון בהם הרי זה כמזוייף מתוכו, וגם לוי זה רצה לומר דה״ה והוא הטעם לב״ד של קיום שקבלו עדות זה שלא בפני זה לפי שאין פסול זה נודע וניכר הקיום בעצמו ושמא ימצא ב״ד של אחרים לסמוך עליו ויגבו בו שלא כדין וכמו שטען לוי, אבל בשטר הבא הוא ועדיו על המחק וקיומו על הנייר דהתם הוא משום שאין ב״ד נסמך על אותו קיום לפי שפסולו ניכר ונודע ולא אתי למסמך עלה אלא אעדי שטר ולפיכך אין זה מזוייף מתוכו שאי אפשר לבא לידי שום זיוף מתוך אותו קיום לא מתוך קיום ולא מתוך אותו שטר. והראיה על החלוק הזה ממה ששנינו פ״ק דגיטין (י׳:) כל השטרות העולים בערכאות של כותים ואע״פ שחותמיהם כותים כשרים חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים ר״ש אומר אף אלו כשרים והקשו בגמרא על ר״ש שהכשיר אפילו בגיטי נשים והא לאו בני כריתות נינהו ותירץ רבי זירא ירד ר״ש לשיטתו של ר׳ אלעזר דאמר עדי מסירה כרתי, והקשה עוד והאמר ר׳ אבא מודה ר׳ אלעזר במזוייף מתוכו שהוא פסול ותירץ הב״ע בשמות מובהקים כלומר שכל הרואה אלו יודע שהן כותים ולא אתי למסמך עלייהו, וה״ה והוא הטעם להוא ועדיו על המחק וקיומו על הנייר דלא אתי שום ב״ד למסמך עלייהו, אבל היכא דנפיק זיופא מגו אני אומר דאפילו שטרא גופיה מיפסל ביה:

תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק צ״א סימן ג׳

על התשובה הזאת