ומה ששאלת אם לאחר ששאלהו וזה השיבו יש לי כנגדו בידך כך וכך והעיד העד אם נאמר הוי מחוייב שבועה אם לא. דע שאין הפרש בין שבא קודם מכאן בין שבא לאחר מכאן שהרי שנים מחייבים אותו ממון בכענין זה. וכמו ששנינו פרק זה בורר (סנהדרין דף ל״א) כל זמן שמביא ראיה סותר הדין וע״פ הדברים שנאמרו שם. והלכך אף ע״א מחייבו שבועה ואם אינו יכול לישבע משלם, ולא עוד אלא אפילו חייבו אותו שבועת היסת עד שלא בא העד ונשבע ואח״כ בא העד חוזר הוא לדינו, דאפילו במחוייב שבועה דאורייתא כגון שבועת השומרים ונשבע ואח״כ באו עדים משלם ואינו נפטר בשבועתו שכבר נשבע דהא רב דאמר בב״ק (דף ק״ו) ולקח בעליו ולא ישלם לאחר שלקח בעליו שבועה לא ישלם לא קי״ל הכי וכדאיתא התם בהדיא, וכ״ש בשבועת היסת דרבנן דאפילו רב שפטר שם מודה בשבועת היסת לפי דעתי:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק צ׳ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.