תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק צ׳ סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

שאלה כתב הר״ם ז״ל בהלכות טוען ונטען (פ״ד) מנה לי בידך והרי עד אחד מעיד עליו והנטען אומר כן הוא אבל אתה חייב לי כנגד אותו מנה הרי זה מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע שהרי הוא מודה במה שהעיד העד. ועתה הודיעני דעת הרב ז״ל היאך צריך העד להעד, אני יודע בודאי שעדיין הוא חייב לו המנה, אם לאו. וכן תודיעני אם אחר שתבעו אמר לו כן הוא אבל אתה חייב לי כך וכך [ואח״כ בא העד] אם נאמר הרי הוא מחוייב שבועה אם לא, כל זה ברר לי היטב. וכן תודיעני מה שכתב הר״ם ז״ל בזה הענין שטר שיש בו עד אחד וטען שפרע וכן כפרן שבא עליו עד אחד וטען שפרע או שהחזיר הפקדון הרי זה מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע ומשלם, אם אתם מורים דין זה אם לא, כי הוא פלא בעינינו שכל שטר שאין בו אלא עד אחד בין טען פרעתי בין טען אינו חייב כלום אנו אומרים שהשבועה מוטלת עליו:
נחלת הכלל · Warsaw 1883

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.