ומכל מקום טענת בן ראובן שטוען שיראו לו שטר מעשה בית דין טענה יפה היא והענין הזה תלוי בדין אחר, והוא שכבר ידעת שהלכה רווחת בישראל דאין מחזיקין בנכסי קטן ואפילו הגדיל כדאיתא פרק האשה שנתארמלה (כתובות דף יז:) וא״כ אם יש עדים לבן ראובן זה שקרקע זה היה לאביו ושאביו מת מתוכה אע״פ שהחזיק שמעון בעל אמו ויורשיו אחריו כמה שנים לא עלתה לו חזקה, וא״כ אם טען להם בן ראובן זה מה לכם בשדה שהיתה של אבי על כרחם צריכין לברר טענותיהם מתוך מעשה בית דין ואם לא ביררו מסלקין אותם מן הקרקע ומעמידים אותה ביד בן ראובן והוא שיפרע יציאות הבנין כדין היורד לתוך חורבתו של חבירו ובנאה שלא ברשות. אבל אם אין לבן ראובן עדים שהיה הקרקע לאביו, יורשי שמעון נאמנים לומר בית דין הגבוהו לאמנו בדין בכתובתה במגו דאי בעו אמרי לא ידענו שהיה לאביך מעולם כדין טענת כל היורשים, ומיהו בין כך ובין כך אין נותנין לו נוסח מן המעשה בית דין אבל מוציאין אותה בבית דין ומבררין אותו מתוך טענותיהם לפני בית דין:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק ה׳ סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.