תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק קמ״ו סימן א׳

שאלה לרב אלפסי. ראובן נשא אשה במדינה אחת והניח עגונה במדינה אחרת והראשונה הרשת לאחיה להביא לה גיטה והביא לה גיטה ונתנו לה בעדי מסירה. אחר זמן בא ראובן ורוצה לחזור עם אשתו ואמר שהגט מזוייף הוא ומעולם לא צוה לכותבו. והנה הגט יוצא מתחת יד האשה אלא שלא נתקיים בחותמיו ועדי מסירה אומרים שבפניהם מסרו לה ע״מ שהיה שליח אחותו. הורה אחד מהתלמידים שהגט בטל, וראייתו ממה ששנינו (ס״ג:) האשה שאמרה התקבל לי גיטי צריכה שתי כיתי עדים וכו׳. ועוד שלא נתקיים בחותמיו ואפילו נתקיים כיון שלא נתברר לא לה ולא לעדי מסירה ממי קבלו השליח אם מיד הבעל או מיד שלוחו אע״פ שיצא מתחת ידה בטל הוא, וכ״ש כשהשליח מודה שלא נעקר משליחות האשה ולא נתן לו הבעל הגט אלא ע״ד שהוא שליח האשה. והבעל בכל זה טוען ואומר שהגט מזוייף, וכפה תלמיד זה לכתוב גט אחר. וחלק עליו תלמיד אחר שכל גט שנמסר לאשה בעדי מסירה ויוצא מתחת ידה ואפילו לא נתקיים בחותמיו כשר כיון שהגיע לידה מיד שלוחה או מיד שלוחו דומיא דהמביא ממדה״י צריך שיאמר בפ״נ ובפ״נ ואיתמר לשם בפני כמה נותנו לה בפני שנים ואמר שזו המשנה סתם ל״ש להולכה ול״ש לקבלה כיון שנמסר לה בעדי מסירה אין צריך קיום, וראיה שאמר שצריכה שם שני כיתי עדים לאו דסמכא היא אותה משנה שחולקת עם המשנה של המביא גט שאמר שסומכים על השליח שאמר בפ״נ ובפ״נ ואין צריך עדי קיום אחרים שיאמרו בפנינו קבל וקרע ואחר שיוצא הגט מתחת ידה אין בדברי הבעל ממש. ועוד אם אתה מצריך אחר תוציא לעז על גיטין הראשונים. השיב התלמיד המבטל הגט שאע״פ שהגט יוצא מתחת ידה אם לא נתקיים בחותמיו פסול ואין עדי המסירה מועילים אלא בנתינת הבעל מידו או מיד שלוחו או מיד בעל לשלוחה בעדי מסירה או מיד שלוחו לשלוחה אבל מיד שלוחה לא אם אין עדים שיאמרו בפנינו ל״ש יוצא הגט מיד השליח או מיד האשה. דברי השאלה, אריכות השאר ללא צורך ועיקר: