תשובה כבר ראית מה שכתבתי אני בשם הגאון ז״ל ומשמן של גדולים הראשונים שכל אותן הדקדוקים שאמרו פרק המגרש לכתוב כן ולא לכתוב כן אינו אלא כשבא הבעל וערער, או שכתב המגרש בעצמו הגט או שצוה הבעל לסופר לכתוב כן, דהשתא יש לחוש שמא בכוונה כתב כן כדי לפוסלו, הא לאו הכי טעות סופר הוא ואין לחוש, כ״ש בחסרון ה׳ להתנסבא דאפילו חסר כל התיבה איני רואה בזה פסול שהרי יש בו והרי את מותרת לכל אדם וכשאמרו בכותב טופסי גיטין שצריך לשייר שם האיש ושם האשה ואמר שמואל שצריך לשייר אף מקום הרי את מותרת לכל אדם, לא אמרו וצריך לשייר מקום להתנסבא לכל גבר, גם לא היתה ההקפדה שם בלהתנסבא אלא בין ה׳ לא׳ שלא לכתוב לאתנסבא דמשמע לא תנסוב, ואפ״ה אין אנו פוסלין אלא כשבא הבעל וערער. גם באות דבוקה איני רואה כ״כ הקפדה אלא שטוב ליזהר לכתחלה, ואף ממה שאמר שם גבי בין שיטה לשיטה מהו דאקשינן ותיפוק לי דספר אחד אמר רחמנא ולא שנים ולא שלשה ספרים, ופרקינן לא צריכא דמעריב, משמע מפשטן של דברים דמעריב כגון שנדבקו אותיות של מטה באותיות של מעלה, כגון צואר הלמ״ד שדבוק למעלה, או רגל הקו״ף שיורד למטה באותיות שלמטה, ואפ״ה כשר. ומה ששאלתם אם יש תקנה בהחזרת השליח לסופר ויכתוב לו אחר, דבר ברור הוא שיכול לעשות כן והסופר יכתוב לו אחר כתקנו ולא לכתוב פסול או מסופק והראיה מנפאתה ותפאתה (גיטין ס״ג:). והשליח יתן שניהם לאשה שאם יתן השני לבד שמא הראשון כשר והוא לא נעשה שליח על השני אלא על הראשון וגם העדים והסופר לא נצטוו לכתוב ולהעיד על השני אלא על הראשון שהוא כשר אלא יתן השליח שניהם לאשה וכשתתגרש בראשון אם הוא כשר או בשני אם אין הראשון כשר. ולא אמרתי זה אלא כשעשה הבעל שליח על גט סתם, אבל אם עשאו שליח על גט זה הראשון שוב אין לו לסופר ולא לעדים לכתוב גט אחר ולא לשליח ג״כ להוליך לה גט אחר אלא א״כ מדעת בעלה:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק קמ״ה סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.