ועוד תדע לך דגרסינן פ״ק דגיטין (ה׳:) בפני כמה נותנו לה רבי יוחנן ורבי חנינא חד אמר בפני שנים עדים וחד אמר בפני שלשה, ואוקימנא פלוגתייהו דכ״ע שליח נעשה עד ועד נעשה דיין אלא מר סבר כיון דאשה כשרה להביא גיטה זימנין דמתיא ליה איהי וסמכינן עלה ואידך מידע ידעי דלא סמכי עלה. ואם איתא אמאי מוקי פלוגתייהו בחשש אשה שהביאה גיטה דלא שכיחא כדאיתא לעיל בההיא שמעתא לוקמה משום חשש קרוב דשכיחא ולומר זמנין דמייתי ליה קרוב וזה חשש יותר קרוב ומצוי, אלא שדייני קיום ועדי קיום כשרים אע״פ שהם קרובים לבעל ולאשה ואע״ג דנפיק ממונא אפומייהו דעל ידי גיטה היא גובה כתובתה, ודחוק הוא לומר כההיא דתני רבי חייא דאע״פ שאין צריכין לקרותו ולראות ענינו של שטר מכל מקום צריכין הם לראות מי המתחייב ולמי הוא מתחייב משום חשש זה דסתם קתני אע״פ שלא קראוהו אבל ההיא דגיטין אפשר לדחוק דה״ה לקרוב אלא דניחא ליה למנקט חשש אשה שהביאה גיטה משום דקתני לה במתניתין והוא הדין לשאר קרוב ומאן דלא חש באשה בקרוב נמי לא חייש דאינהו נמי מידע ידעי. הנה הרחבתי לך באר היטב:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק קי״ב סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.