שאלה פרש לי מה שנמצא בהלכות הרי״ף ז״ל פרק דיני ממונות במשנה היו מכניסים את השני וכו׳ וכו׳ עד מניין שלא יהיו העדים קרובים לדיינים, הגע עצמך שאם הוזם אחד מהם אינו נהרג עד שיוזם חבירו ואם אתה אומר כן לא נמצא נהרג על פיו וכו׳, ומצינו בגמרא דאלו הם הקרובים (סנהדרין כ״ח) ובנים לעלמא מנ״ל אמר רמי בר חמא סברא הוא כדתניא אין העדים נעשים זוממים עד שיוזמו שניהם דאי ס״ד בנים לעלמא כשרים נמצא עד זומם נהרג בעדות אחיו אמר ליה רבא וליטעמיך הא דתנן ג׳ אחים ואחד מצטרף עמהם הרי אלו שלש עדיות והם עדות אחת להזמה נמצא עד זומם משלם ממון בעדות אחיו אלא הזמה מעלמא אתי. ונ״ל לפי ענ״ד דטעמא בגמרא דבני מערבא הוא ניהו טעמא דרמי בר חמא, והנה סתר טעמא רבא (בב״ח) ממתני׳ דתנן ג׳ אחים וכו׳ וא״כ האי גמרא דילן לית ליה דצריכין שיהיו העדים אינן קרובין צדיינים ואני רוצה שתפרש ענין הדבר באר היטב ומה בין גמרא דילן לגמרא דידהו, וזה הירושלמי שיש בענין זה תפרשהו לי בחסדך פירוש יפה, ומפני שהוא קצר לא הבנתי כל עניניו לפי קוצר שכלי, ועוד מה בין ואין מעידין זה את זה ובין ולא זה על זה:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק קי״ב סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.