תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק קי״א סימן ד׳

ומה ששאלת באיזה מקום דברי רבא בתלמוד, דע שעיקר מדברים אלו בפרק זה בורר (סנהדרין דף כ״ה) ועוד שם פ״ק (דף ט׳:) אמר רב יוסף פלוני רבעו לאונסו הוא ואחר מצטרפין להורגו לרצונו רשע הוא והתורה אמרה אל תשת רשע עד רבא אמר אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע, וכענין זה ביבמות פ׳ כיצד (דף כ״ה) גבי הרגתיו הרגנוהו לא ישא אשתו, ועוד דברו בפסולין במסכת ר״ה (כ״ב) בעדות החדש ועוד בב״ב (מ״ג) בהשותפין מעידים זה על זה ובאומר תנו מנה לבני עירי וכן באומר תנו מנה לעניי עירי אין דנין אותה בדייני אותה העיר ואין מביאים ראיה מאנשי אותה העיר, ותניא בני העיר שנגנב מהם ס״ת אין דנין בדייני אותה העיר ואין מביאין ראיה מאותה העיר ומקשה ולסלקו תרי מינייהו ולדיינו ופריק שאני ס״ת דלשמיעה קאי ותנו מנה לבני עירי נמי לס״ת קאמר וכן נמי לעניי עירי לס״ת וקרי ליה עניים דהכל עניים לס״ת, ועוד שם במכר לו בית מכר לו שדה אין מעיד לו עליה מכר לו טלית מעיד עליה, ועוד שם טובא במוכר שדה לחבירו שלא באחריות ובערב ובקבלן אם מעיד ללוה ואריס, ובפרק מי שמת (דף קכ״ח) היה יודע לו בעדות עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו פקח ונתחרש פתוח ונסתמא שפוי ונשתטה פסול וכו׳. ועוד שם שלח ליה ר׳ אבא לרב יוסף בר חמא הלכה שלישי בשני כשר רב אמר אף מראשון מר בר רב אשי אכשר באבא דאבא ולית הלכתא כוותיה, ובכתובות (דף י״ח:) בעדים שאמרו כתב ידנו הוא זה ומה שנאמר עליה ועוד שם באותו פרק, ועוד רבו המקומות שדברו בתלמוד בפסולי עדות מי נאמן ואין נאמן, ודי לך במה שכתבתי ובמה שרמזתי: