גביר נעלה הגיעוני קונטריסי החכמים הנשאים אשר שם קונטרסך בענין השאלה ששאלת ממני בהיותי פה בדבר החבורות ואני במקומי אני עומד על הצד ששאלתני בו והוא שעשית הנחה שהמצוה היה קברן ועל זה הצד כדעתי אז דעתי עתה אבל הם הודיעוני שלא היה קברן ונתנו לזה הוכחה גמורה כמו שתראה בכתבי שכתבתי להם, ועל זה הצד אין ספק שיפה דנו וחזקה עליהם שדבר ה' בפיהם אמת. אמנם עם כל זה (יט) אם הדבר ביד השליש הוא נאמן אבל הם כתבו לי שאינו בידו ומה יש לי עוד בדבר זה והרי המשיב אינו יכול להשיב אלא על צד הנחת השאלה, ואני ידעתי החכמים הנשאים ההם גדולים בחכמה וביראת חטא, (כ) והשם יודע כי לו ידעתי שיצא פסק דין מלפניהם על הנדון לא השבתי כי מי אנכי שאבא אחר פסק דינם אבל גביר נעלה ידעת שבאת אלי בשמם לכתוב דעתי ולכבודם ולכבודך כתבתי כמונח על מה שכתבתי:
שו״ת הר״ן · חלק ע״ה סימן ט׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.