שו״ת הר״ן · חלק ע״ו סימן א׳

כתבת לאה נשאת לראובן זה עשרים שנה או יותר וקיים לה בשטר כתובה מנה מדרבנן והוסיף לה מדיליה חמשים זהובים של זהב והודה שהכניסה לו בנדוניא מאה זהובים של זהב באחריות כל נכסי ובקנין גמור ולאה הפקידה שטר כתובתה ביד רחל קרובתה ועכשיו מת ראובן בעלה בלכתו דרך וליניצא"ה והנה תבעה לאה הנזכרת שטר כתובתה מרחל שהפקידה אותו בידה ורחל החזירה אותו לה קרוע וחתוך בראש נוסח שטר כתובה שנהוג לכתוב בכתובות ביום פלוני בכך וכך לבריאת עולם למנין שאנו מונין כאן במתא פלונית דעל נהר פלוני מותבה איך פלוני החתן בר ר' פלוני אמר לפלונית כלתא בת ר' פלוני הוי לי לאנתו כדת משה וישראל ואנא אפלח ואוקיר ואזין ואפרנס יתיכי כהלכת גוברין יהודאין דפלחין ומוקרין וזני ומפרנסין נשיהון בקושטא ויהיבנא ליכי. ע"כ חסר מנוסח הנהוג בשטר הכתובה וזה הקרע החסר אינו נמצא כלל אבל כתוב בשטר בכתובה וצביאת אורו דא וכו' וצבי חתן דנן ואוסיף לה מדיליה נ' זהובים של זהב וכו' ודא נדוניא דהנעלת ליה מאה זהובים של זהב וכו' וקבלם עליו ועל יורשיו אחריו ועל כל נכסיו שקנה ושיקנה וכתיב בסוף וקנינא מדוד חתן דנא לאורו דא אתתיה על כל מה דכתוב ומפורש לעיל קנין שלם מעכשיו וחתום בה דוד החתן בן אברהם שמריאל צוה לחתום וחתמו שם שני עדים כשרים שנמצא קיום לחתימתם. עכשיו יש אומרים ששטר כתובה זו אינה שוה כלום לגבות בה מנכסי בעלה לפי שהוא שטר קרוע ואמרינן בפרק' גט פשוט נקרע פסול נתקרע כשר ונמצא תשובה לרא"ש ז"ל שכתוב דוקא כשאין יכולין לעמוד על הקרע אם הוא בסכין או ממילא אבל אבל אם ניכר שנעשה בסכין ולא נעשה ממילא כמו שדרך שטר ליקרע בכפליו אע"פ שאינו שתי וערב פסול וכתב בעל התרומה הא דכשר בשאינו קרוע קרע ב"ד דוקא כשהוא מעורה קצתו אל קצתו אבל אם נקרע ממש לשנים גרע טפי מקרע ב"ד ופסול ע"כ. ולפי זה פוסלין שטר כתובה הנזכר: