שו״ת הר״ן · חלק ע״א סימן ה׳

ולפיכך קרוב הרבה שיספיק עדות נכרי זה כאילו אמר מת וקברתיו אלא שאין להתיר האשה מן החששות שאסדר לפניכם. חדא מדאמרי' בגמ' בפ' האשה בתרא (יבמות קכא) גבי מיא ואמר (ה) דכי אסקוהו חזיוהו בשעתיה אבל אי אשתהי מתפח תפח משמע בהדיא דדוקא כי חזיוהו בשעתיה הא לאו הכי חיישינן. ומה שאמרתם כי הרמב"ם ז"ל כתב ואם שהה ביבשה אחר שהושלך מן הים כ"ד שעות (ו) דעו שנוסחא משובשת נזדמנה לכם וכך היא נוסחתו האמיתית אחר שהושלך מן הים שעות. וכ"ד שיש שם בספרכם טעות סופר הוא ולפיכך כתב הרב ז"ל שעות דכיון דאמרינן בגמרא וה"מ דכי אסיקוהו חזיוהו בשעתיה דקדק הרב ז"ל דדוקא כשראוהו באותה שעה בעצמה אבל כל ששהה שם עד שעה שנייה דהיינו שעות חיישינן ולא שרינן לה. ומה שתמהתם על מה שכתב ונתפח דמשמע דדוקא נתפח ובגמרא לא משמע הכי יפה דקדקתם וכבר הקשה עליו הרשב"א ז"ל מזה בחדושיו. ואפשר שהרב ז"ל תפס לו הלשון האמור בגמרא דאמרינן אבל אשתהי מתפח תפח כלומר דודאי תפח ואף לזה כיון הרמב"ם ז"ל לומר דכיון ששהה שעות ודאי נתפח ולפיכך בנדון זה כיון שזה העד לא העיד דחזייה בשעתיה אין להתיר אשה זו שאע"פ שנחלקו קצת מפרשים בהא דתנן (ג) ואין מעידים אלא עד שלשה ימים בסתמא מאי דיניה שבתוספות כתבו כלשון הזה ויכול לאמת דהיכא דאין ידוע מתי נהרג איך לתלותו אלא בתוך ג' ימים מסתברא לי שאין ענין לנדון זה דה"מ לשעור ג' ימים דמסתמא אי לאחר ג' ימים היה ניכר לעין ויותר קרוב לתלותו בתוך ג' מלאחר ג' אבל בנפל לו לים שאין שיעורו אלא שעה אחת בלבד מן הסתם אין לתלות ולומר שתוך אותה שעה שנפלט ראהו שיותר מצוי ששהה יותר משעה אחת ועוד שבתוספות לא אמרו הדבר אלא באפשר וכבר ספק עליהם הרשב"א ז"ל ועוד שאפילו נקל ולומר דתלי לקולא ואימר בשעתיה חזיוה עדיין אין להתיר אשה זו שהרי נכרי זה אמר שצופה המגדל הגיד לו כי כמו ששה ימים עברו שפלטום המים: