שו״ת הר״ן · חלק ע״א סימן ד׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

(ד) ומה שנסתפקתם דדילמא כי אמר מהימן עד אחד היכא דאמר דטבע ודאי כגון דשהה עליה כדי שתצא נפשו דכיון דבכי האי גוונא אם נשאת לא תצא כי אתא נכרי מסל"ת שראהו מת סתם שרינן לה אפילו לכתחלה אבל הכא שלא העיד מעולם דטבע ולא שראו הספינה שאבדה בכי האי גוונא נותנים עליו חומרי חיים וכדאיתא לכתחילה כיון דבכה"ג היא לא דייקא וסהדא נמי עביד לאסהודי בדדמי זהו מה שחששתם ואין בו מקום לחוש חוץ מכבודכם דהא בעד אחד במלחמה ליכא למימר הכי וכמו שכתבתם והרי הרמב"ן פשט לבעיין דעד אחד במלחמה מדאמרינן בפרק האשה בתרא (יבמות קכב) בההוא נכרי דאמר חבל על ששים בני אדם שהיו מהלכים לכרקום ביתר ומתו וקברתים דשעת מלחמה וחורבן היתה ומת סתם במלחמה משמע וכ"ש בששים בני אדם כאחד דודאי במלחמה משמע ואפ"ה התירו נשותיהן ובהא ודאי אין לבא עליו מן הטעם שכתבתם:
נחלת הכלל · Warsaw, 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.