שמא תאמר לא כי משום דבפ' כל שעה (פסחים כו) אמרינן דיש שבח עצים בפת והיינו לומר שכיון ששבח העצים ניכר בו אין להתירו מטעם זה וזה גורם אלמא כל כה"ג כאילו גוף האיסור נתערב בו חשבינן ליה ומסתברא ודאי דכי היכי דאמרינן דיש שבח עצים בפת הכי נמי יש שבח סימנים בבגד שהדעת נותנת כן ועוד למדתי זה מדגרסינן בירושלמי דמסכת ערלה אמר ר' אבא בר ממל הניית ערלה בטלה ברוב מתניתין פליג ועל אבא בר ממל תבשיל שבישלו בקליפי ערלה ידלק פתר לה קדירה בקדירות. נ"ל דמסיפא הוא דפרכינן עליה דר' אבא בר ממל דקתני סיפא דההיא בפרק ג' דערלה נתערב באחרים יעלו באחד ומאתים ופתר לה קדירה בקדירות, כלומר דנתערב באחרים אקדירה קאי וטעמא משום דיש שבח עצים בקדירה כדמסקינן בפ' כל שעה (פסחים כו) כוסות וצלוחיות אסירי משום דיש שבח עצים בפת ומדפרכיה מההיא ולא פרכיה מדתנא לעיל מינה דהוה שייך שפיר טפי דר' אבא גבי צבע אמרה למילתיה כדאיתא התם דוק ותשכח משמע ודאי דלא מצי למפרכה מההיא דההיא משום דיש שבח סמנים בבגד ולא מיקרי דד הניית ערלה בלחוד וכדמשני ליה תפתר קדירה בקדירות:
שו״ת הר״ן · חלק ע׳ סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.