ואע"פ שהרמב"ן ז"ל הקשה עליו דאי איתא לא משכחת לה לאמימר בשום חוב בעולם שיהא יכול למחול דהא אמימר נעשה כאומר קאמר ולכל העולם אתה יכול לומר כן ואי הני קשיא דשמואל אדשמואל דאיהו הוא דאמר הכא משמיה דכל במעמד שלשתן קנה ואיהו גופיה אמר דחזר ומחלו מחול זו היא קושייתו ז"ל וכמו שכתב בחידושים ואינה קושיא אצלי דע"כ כי קאמר אמימר נעשה כאומר לו משתעבדנא לך ולכל מאן דאתי מחמתך לאו כללא הוא לכל מאן דאתי מחמתיה דהא ודאי מעמד שלשתן לא מהני אלא מדעתיה דלוה ואע"פ שיש מסתברין לומר דאפילו על כרחיה מדאמרינן בפרק מי שמת (בבא בתרא קמט) גבי איסור גיורא אי במעמד שלשתן אי שלח לי לא אתינא מכלל דאי אתא מהני ליה בעל כרחיה אינה ראיה של כלום וכבר דחוה בשתי ידים דלאו משום שיקנה בעל כרחיה אי אזיל אלא דהוה אמר ליה החזר לי פקדוני אי לא בעי לאודוי ועוד דהוה כסיפא ליה מילתא אלא עיקרו של דבר דבמעמד שלשתן לא קני אלא מדעתו של לוה:
שו״ת הר״ן · חלק ס״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.