שו״ת הר״ן · חלק נ״ח סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ועוד חזקו זה הדעת משום דחמיר איסור מינקת מאיסור הבחנה דבפ' החולץ (יבמות מג) עלה דההיא דאמימר דשרא וכו' מהדר תלמודא ההיא לגבי מניקה איתמר אלמא דחמירא מינה והילכך בההיא דלא חמירא לא גזרו במניקה דחמירא גזרו בכל אפילו עקרה ואילונית כ"ש בהא, ע"כ תורף דבריך:
נחלת הכלל · Warsaw, 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.