וכן מה שהביא ראיה מדאמרינן בההיא פסקא בפלוגתא דרב יהודה ורב נחמן בקונם עיני בשינה היום. אם אישן למחר דרב יהודה אמר אל יישן היום חיישינן שמא יישן למחר ומפרשינן בגמרא דהיינו טעמא משום דבתנאה לא מזדהר איניש ואמר שפירשו המפרשים שיכול להתירו ביום האיסור כדי שלא יבא לאיסור בל יחל ואע"פ שעדיין לא חל הנדר משום דבתנאיה לא מזדהר איניש, אלו דבריו, וזו הסברא לא ראינוה ולא עמדנו עליה ואין דעתנו נוחה הימנה ואי איתא דכי האי גוונא לא מיקרי חל הנדר מנין להם למפרשים הללו לומר. כן ואפילו היה הדבר מפורש בגמרא צדקו דברי החולק לחלוק ולומר דכי האי גוונא חל הנדר מיקרי כיון שיום זה של איסור הוא ולא של תנאי שהרי אם וישן היום ולמחר על שינה של יום זה הוא עובר בבל יחל ולא על שינה של מחר אבל כיון שלא נמצא דבר זה בגמרא אפילו להיתר זה אין דעתי מסכמת לפי שיש לו לומר שכיון שהוא יכול לישן בהיתר ביום זה אע"פ שאם יישן למחרתו ג"כ איגלאי מילתא שעל שינה שביום זה עבר משום בל יחל אפילו הכי עכשיו ביום זה לא מיקרי חל הנדר ובדאורייתא לקולא אין ברירה ולפיכך לדברי מי שאומר שכל שלא הגיע זמן האיסור לא מיקרי חל הנדר וכמו שאני עתיד לכתוב בסמוך בסוף דעתי איני רואה בהא דרב יהודה יסבור שיהא חכם רשאי להתיר את הנדר ביום ראשון:
שו״ת הר״ן · חלק נ״א סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.