תשובה תחלת כל דבר אני כותב דעתי אם חכם יכול להתיר עד שלא חל כדי שלא יכשל הנודר בנדרו ואח"כ אחזור לנדון שלפנינו ואומר אני שצדקו דברי החולק (א) שאין לחכם להתיר נדר שלא חל מפני חשש מכשול הנודר ולא כל הימנו ואיני רואה בראיות המתיר בזה סמך כלל. שמה שהביא ראיה שהתירו קצת המפרשים גבי (ב) נשבע שלא ישחוק בקוביא אע"פ שאין לנו להתיר נדרו משום דעבירה היא וכדמוכח בירושלמי ואעפ"כ כתבו שאם ברור לנו שלא ישמור שבועתו טוב לנו להתיר לו ולא יעבור על שבועתו. אי מהא לא איריא ואין הנדון דומה לראיה כלל דהתם היינו טעמא לפי שאין לחכם להתיר הנדר לדבר עבירה ומשחק בקוביא עבירה היא בידו ולפיכך כל שהוא ברור לנו שלא ישמור שבועתו אין היתר זה לדבר עבירה אלא. לדבר מצוה כדי שלא יעבור על שבועתו אבל כאן שלא נתנה תורה רשות להתיר אלא א"כ חל הנדר מאן אמר ליה שבשביל מכשול הנידר יהיה רשאי להתירו ושאם התירו יהא מותר. וכן זו שהביא ראיה מדאמרינן בריש פרק ואלו מותרים ואילו יהבינן שיעורא מי שבקינן ליה עד דעבר איסור בל יחל הדבר ברור לכל שלומד אותה הלכה שאינה ענין לנדון שלפנינו כלל ואין להאריך בפשיטות:
שו״ת הר״ן · חלק נ״א סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.